Congestive heart failure

יעילות CRT בחולי אי ספיקת לב בדרגות II – III עם EF נמוך ו QRS רחב (מתוך כנס ה- American Heart Association)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר אודות CRT (cardiac resynchronization therapy) שהוצג בכנס ה- American Heart Association ופורסם ב- NEJM, עולה יתרון בשרידות מעבר לזה המיוחס ל- ICD (cardioverter defibrillator) בלבד.

תוצאות מחקר ה- RAFT (Resynchronization/Defibrillation for Ambulatory Heart Failure Trial) מראות כי הוספת CRT ל- ICD משפרת שרידות בחולים עם תסמיני אי ספיקת לב, עם קומפלקס QRS רחב ואי ספיקה סיסטולית של חדר שמאל.

כמו כן טיפול זה מנע הדרדרות נוספת או אשפוזים בחולים אלו.

המומחים משבחים את ממצאי המחקר ומציינים את חשיבותו והישגיו בהשוואה למחקרים קודמים בנושא.

במחקר ה- RAFT נכללו 1,798 חולי אי ספיקת לב בדירוג NYHA של 2 או 3, עם EF (ejection fraction) של 30% ומטה ורוחב QRS של 120 מילישניות ומעלה (או QRS מקוצב של 200 מילישניות ומעלה).  החולים הוקצו אקראית לטיפול ב- ICD בלבד או ICD עם CRT (CRT-D).  משך המעקב הממוצע עבור כל החולים עמד על 40 חודשים.

תמותה מכל הסיבות או אשפוז עקב אי ספיקת לב הופיעו ב- 33.2% מקבוצת ה- CRT-D וב- 40.3% מקבוצת ה- ICD (יחס סיכון 0.75, p<0.001).  בנקודת המעקב האחרונה, 186 מתוך 894 חולי ה- CRT-D נפטרו, בהשוואה ל- 236 מתוך 904 החולים בקבוצת ה- ICD.  שיעורי התמותה לחמש שנים היו 28.6% בקבוצת ה- CRT-D לעומת 34.6% בקבוצת ה- ICD (יחס סיכון 0.75, p=0.003).  בשיעורים אלו, חיי אדם אחד ניצלים עבור כל 14 חולים המטופלים ב- CRT-D במקום ICD בלבד.  174 אשפוזים עקב אי ספיקת לב נצפו בקבוצת ה- CRT-D, ו 236 בקבוצת ה- ICD.  אשפוז אחד עקב אי ספיקת לב נמנע עבור כל 11 חולים המטופלים ב- CRT-D במקום ICD בלבד לאורך 5 שנים.

נצפו 118 סיבוכים סביב הפרוצדורה בקבוצת ה- CRT-D לעומת 61 בקבוצת ה- ICD, אולם אף סיבוך לא היה קטלני.  רוב הסיבוכים הנוספים בקבוצת ה- CRT-D נקשרו להשתלת אלקטרודה וכללו התערבויות חוזרות עקב תזוזה של האלקטרודה או בעיות בכיס ההתקן.

החוקרים מציינים כי יתרונות ה- CRT-D אינם נטולי חסרונות, ואלו כוללים פרוצדורה ארוכה יותר, התקן יותר סבוך, ועלויות גבוהות יותר.

השיפור בשרידות ובשיעורי האשפוזים בקבוצת ה- CRT-D לעומת ה- ICD היה דומה עבור חולים עם ספיקת לב בדרגה II ו III בניתוח נפרד, ועבור כלל אוכלוסית המחקר.  יחד עם זאת, השיפור בשרידות בחולי דרגה III לא הגיעה לידי מובהקות סטטיסטית.

האינטראקציה המובהקת סטטיסטית היחידה בין טיפול ובין תת קבוצה בתוצאות המחקר הייתה משך ה- QRS.  חולים עם QRS של 150 מילישניות ומעלה הדגימו יתרון ניכר יותר עם CRT-D בהשוואה ל- ICD בלבד, לעומת אלו עם QRS הקצר מ- 150 מילישניות.

המומחים מסבירים כי משך QRS הינו אינדיקטור עבור דיסינכרוניזציה חשמלית, וככל שהיקף הדיסינכרוניזציה גדול יותר, כך עולה מידת התועלת מן הטיפול.  במחקרים קודמים אודות חולים עם מקטע QRS צר, לא הודגמה תועלת בקנה מידה דומה למחקר הנוכחי.

מומחים אחרים מוסיפים כי יתכן שבעתיד משך מקטע QRS יהווה סף להחלטה טיפולית לשימוש ב- CRT-D.

המומחים מאמינים כי טיפול ה- CRT-D הינו כה יעיל היות והוא מביא לתהליכי remodeling נוירוהורמונליים, מפחית טונוס סימפתטי ומפחית ויסות שלילי של קולטני בתא בלב.

במאמר מערכת נלווה נכתב כי תתי מחקר הנמשכים עשויים לענות על שאלות חשובות אודות ה- CRT, כגון יכולתו למנוע החמרות של אי ספיקת לב או הפרעות קצב חדריות.  כמו כן מחקר עתידי עשוי לשפר את טכניקת הכנסת התקן ה- CRT ע”י זיהוי הענף הטוב ביותר של הוריד הכלילי, בו יש למקם את אלקטרודת קיצוב החדר השמאלי.

כמו כן, מוצע במאמר המערכת לשקול שימוש ב- CRT-P (ללא ה- ICD) בחולי אי ספיקת לב קלה עם QRS רחב ו EF נמוך.

מתוך כנס ה- American Heart Association שנערך בנובמבר 2010, בשיקגו, ארה”ב.

NEJM

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך