Contraception

הרצאתו של ד"ר ישעיה: אמצעי מניעה לשעת חירום – חידושים ועדכונים

בהרצאה זו מציג ד"ר ישעיה, ממרכז רפואי רבין ושניידר, את הטיפולים החדשים של אמצעי מניעה לשעת חירום תוך דגש על התכשיר החדש שהושק לאחרונה, ELLA .

לאחר סקירה הסטורית קצרה של אמצעי מניעה של לאחר יחסי מין, הציג ד"ר ישעיה את הדור החדש , ה-ULIPRISTAL ACETATE . 

שיטת YUZPE , משנות ה-70 , המבוסס על מתן הורמונלי, מנעה כ-74% מההריונות של לאחר קיום יחסי מין אך לאחר שנכנס לשימוש ה- Levonorgestrel  השיטה הוצאה משימוש אך למעשה לא נעשה בה שימוש רב בזמנו. 

ב-Levonorgestrel ניתן היה להשתמש תוך 72 שעות מקיום יחסי המין הלא מוגנים אך עם ירידה ביעילות ככל שזמן השימוש מקיום יחסי המין ארוך יותר. 

הטיפול החדש באמצאות התרופה ELLA , עם החומר הפעיל ULIPRISTAL ACETATE נכנס לשימוש באירופה ב-2009 , ואושר ע"י ה-FDA ב-2010, וכעת הגיעה התרופה גם לישראל. 

באופן כללי התייחס ד"ר ישעיה לשיעור הגבוה הקיים עדיין של ההריונות הלא מתוכננים (בין 30%-50%) , מהם כחצי מיועדים להפלה. למרות זאת עדיין שיעורי השימוש במניעת הריון בחירום, לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים הוא עדיין נמוך מאוד יחסית: רק אחת מ-10 נשים שנכנסו להריון לא רצוי משתמשת באמצעי מניעה לשעת חירום.

ישעיה מדגיש כי אמצעי המניעה לחירום יכול להתאים לא רק לנשים שקיימו יחסים בפרק הזמן שבו לכאורה אמור להתקיים ביוץ אלא לכל פרק זמן במהלך החודש שכן הנסיון מלמד שנשים נכנסות להריון גם בטווח "הימים הבטוחים" ושאצל נשים רבות מועד המחזור אינו קבוע.

ה-ELLA הוא SPRM ( ר"ת של Selective Progesterone Receptor ) במינון של 30 מ"ג של ulipristal acetate . ההתוויה היא לשימוש של עד 120 שעות (תקופת ה"חיים" המקסימלית של זרע) ממועד קיום יחסי המין, עם אפקט אגוניסטי וגם אנטגוניסטי.

ישעיה סקר בקצרה מס' מחקרים קלינים של ELLA :

במחקר הראשון נמצא שבהשוואה ל-Levonorgestrel הטיפול ב-ELLA הראה יעילות גבוהה יותר במתן טיפול תוך 72 שעות: 0.9% הריונות לא רצויים לעומת 1.7%.

במחקר השני נבדקה יעילות ELLA בטיפול בטווח הזמן שבין 48-120 שעות, כלומר מעבר לטווח הזמן שבו יש ל- Levonorgestrel יעילות, ונמצא שבהשוואה לשיעור ההריונות הצפוי (על בסיס מועדי קיום יחסי המין וגורמים נוספים) שיעור ההריונות בפועל היה נמוך משמעותית: 2.1% לעומת 5.5% .

במחקר נוסף נבדקה ELLA מול levonorgestrel בטיפול בטווח זמן של 0-120 שעות . נמצא שב-ELLA , מתוך שיעורי הריון צפויים של 5.6% הרו רק 1.6% לעומת 2.6% מתוך שיעורי הריון צפויים של 5.5% בקבוצת ה-levonorgestrel  .

מבחינת תופעות לוואי לא היו הבדלים בין ELLA ל- levonorgestrel  . מטה אנליזה שנעשתה על מחקרים שהשוו בין ELLA ל- levonorgestrel  הראו יעילות גבוהה יותר גם בחתך יומי : ביום הראשון היעילות (שיעור הריון קטן יותר) גבוהה יותר בכ-67% , בימים השני-שלישי בכ-50% , ולאחר היום השלישי עד החמישי,  למעשה רק ל-ELLA יש עדיין אפקטיביות במניעת הריון לא רצוי.

ניתן גם הסבר קצר על מנגנון הפעולה שהסביר מדוע ה-ELLA במינון 30 מ"ג אפקטיבית גם בשלב הביוץ אם כי ברור שהיעילות גבוהה יותר במתן לפני הביוץ.

מבחינת ההנחיות הפרקטיות הדגיש ישעיה שוב שניתן לתת את הטיפול עד 5 ימים לאחר יחסי המין הלא מוגנים, בכל מועד לאורך החודש מבלי להתחשב בזמני ביוץ משוערים, ניתן לתת עם/ללא מזון, במקרים של הקאות ניתן להוסיף כדור נוסף תוך 3 שעות לאחר הכדור הראשון, ויש לוודא שהמטופלת אינה בהריון (וזו הסיבה למעשה שהתכשיר הוא במרשם רופא בלבד). ההשפעה על המחזור החודשי דומה לתרופות הקיימות.

 מבחינת אינטרקציות עם תרופות אחרות יש ירידה ביעילות בנוכחות כמה קבוצות תרופות, בעיקר אלו שמשפיעות על רמת החומציות בקיבה אך עדיין ניתן להשתמש ב-ELLA .

התוויות הנגד היחידות הן מצב של רגישות יתר לתרופה והריון . 

מומלץ לנשים מיניקות שנטלו ELLA להפסיק להניק למשך 36 שעות.

לסיכום, הדגיש ישעיה את היעילות הגבוהה של ELLA ביחס לתרופות הקודמות, ואת משך הזמן הארוך יותר מקיום יחסי המין הלא מוגנים שבו ניתן עדיין לטפל באמצעות ELLA .

לצפייה והאזנה להרצאה – נא הקליקו כאן

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בגברים עם דימום תוך-מוחי נטייה לדימומים גדולים יותר אך פרוגנוזה טובה יותר (Annals of Neurology)

    בגברים עם דימום תוך-מוחי נטייה לדימומים גדולים יותר אך פרוגנוזה טובה יותר (Annals of Neurology)

    בגברים עם דימום תוך-מוחי סיכון גבוה יותר לדימום תוך-מוחי בנפח גדול יותר וסיכון מוגבר לדימומים עמוקים לעומת נשים, אך זאת לצד פרוגנוזה טובה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה שלושה מחקרים אקראיים ומחקר תצפיתי רב-מרכזי, עם נתונים אודות 4,812 חולים עם דימום תוך-מוחי ראשוני ולא-טראומטי […]

  • בטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד בחדרי מיון (JAMA Netw Open)

    בטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד בחדרי מיון (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולות עדויות התומכות בבטיחות חסם עצבי בהנחיית אולטרה-סאונד (Ultrasonography-Guided Nerve Block, או UGNB) בחדרי מיון, כאשר הפרוצדורה מלווה בשיעור סיבוכים נמוך של 0.4% וחלק גדול מהחולים מדווחים על הטבה בכאב. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר National Ultrasound-Guided Nerve Block Registry להערכת יעילות ובטיחות חסמים שבוצעו בחדרי מיון […]

  • חשיבות ניקור מיימת אבחנתי בשלב מוקדם בחולים מאושפזים עם שחמת כבד ומיימת (Am J Gastroenterol)

    חשיבות ניקור מיימת אבחנתי בשלב מוקדם בחולים מאושפזים עם שחמת כבד ומיימת (Am J Gastroenterol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת  American Journal of Gastroenterologyעולות יתרונות משמעותיים בביצוע ניקור אבחנתי מוקדם בחולים עם שחמת הכבד הפונים לאשפוז עקב מיימת. על פי הממצאים, ביצוע ניקור בתוך 12–24 שעות מהאשפוז מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר ומשך אשפוז קצר יותר, בהשוואה למטופלים שבהם הניקור נדחה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שחמת כבד ומיימת […]

  • טיפול ב- Cyclobenzaprine או Methocarbamol מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות COPD (מתוך הכנס השנתי CHEST)

    טיפול ב- Cyclobenzaprine או Methocarbamol מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות COPD (מתוך הכנס השנתי CHEST)

    בחולים שטופלו במרפי השרירים  Cyclobenzaprine או Methocarbamol תועדה עליה בסיכון להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין שימוש בגבפנטינואידים ובין התלקחות COPD. כעת הם ביקשו לבחון אם קיים קשר דומה עם מרפי […]

  • מקומו של tPA בטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (Neurology)

    מקומו של tPA בטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד (Neurology)

    ממצאים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology תומכים במתן תוך-ורידי של Tenecteplase על-פני טיפול תוך-ורידי ב-Alteplase (Tissue Plasminogen Activator) לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד.  מהנתונים עולה כי לחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד שטופלו ב- Tenecteplaseתועדו סיכויי החלמה מלאה גבוהים ב-5% וסיכויים גבוהים יותר למוגבלות מופחתת שלושה חודשים לאחר האירוע המוחי, בהשוואה למטופלים ב-Alteplase. מטה האנליזה […]

  • אפידרמל נקרוליזיס מלווה בשיעורי תמותה גבוהים (JAMA Dermatol)

    אפידרמל נקרוליזיס מלווה בשיעורי תמותה גבוהים (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי כשליש מהחולים עם אבחנה של אפידרמל נקרוליזיס (Epidermal Necrolysis) – הכוללת את תסמונת סטיבנס-ג'ונסון (Stevens Johnson Syndrome, או SJS), תסמונת אפידרמל נקרוליזיס טוקסית (Toxic Epidermal Necrolysis, או TEN) ומצב החופף לשתי המחלות (SJS/TEN) – צפויים למות בתוך שנה אחת. מחקר העוקבה הארצי התבסס על נתונים ממאגר […]

  • כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    כריתת תוספתן משפרת הישרדות בקשישים שבריריים עם דלקת תוספתן (JAMA Netw Open)

    בקשישים עם דלקת תוספתן חדה ללא סיבוכים אשר עברו ניתוח בתוך יממה מהאשפוז תועדו שיעורי הישרדות גבוהים יותר באשפוז בהשוואה לאלו שטופלו שמרנית או עברו ניתוח בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 24,320 קשישים (גיל חציוני של 72 שנים, 50.9% נשים) עם דלקת תוספתן ללא-סיבוכים […]

  • צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    צביעת גראם אינה משפרת אבחנה של זיהום בדרכי שתן בחדר מיון (Infectious Diseases)

    בהשוואה לשיטות אחרות לניתוח דגימת שתן, צביעת גראם של דגימת שתן הדגימה ערך מנבא בינוני לזיהוי חיידקי גראם-שליליים בתרבית שתן אך לא שיפרה משמעותית את אבחנת זיהום בדרכי שתן בחדרי מיון, כך עולה מנתונים חדשים Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר עוקבה תצפיתי במרכז רפואי בהולנד, שכלל 1,358 אירועים של 1,136 חולים עם חשד לזיהום בדרכי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה