COPD

עשר דרכים לצמצם אשפוזים חוזרים בשל אי-ספיקת לב ומחלת ריאות חסימתית-כרונית (Chest)

שיפור הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב ומחלת ריאות חסימתית-כרונית (COPD או Chronic Obstructive Pulmonary Disease) עשוי לצמצם את עלויות הטיפול הרפואי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Chest.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אשפוזים חוזרים מהווים את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר המובילים להגדלת הוצאות טיפול רפואי. כעת הם התמקדו בעשר גישות להפחתת הסיכון לאשפוזים חוזרים בקרב חולים הסובלים גם מאי-ספיקת לב וגם ממחלת ריאות חסימתית-כרונית:

1)     קביעת אבחנה נכונה = הדבר חשוב במיוחד עבור COPD, אשפוז לעיתים קרובות מהווה את ההזדמנות הראשונה לקביעת אבחנה נכונה. ישנן מספר בדיקות העשויות לסייע באבחנה של אי-ספיקת לב בחולי COPD, כולל אקו-לב. מאחר ותפקודי ריאות אינם מדויקים במהלך התלקחות חדה של אי-ספיקת לב, הערכה אנטומית באמצעות CT עשויה לספק מידע חשוב.

2)     חתירה לזיהוי מוקדם של התלקחויות = להפחתת אשפוזים חוזרים, חשוב לזהות מוקדם חולים עם COPD ואי-ספיקת לב, מאחר וכך ניתן לערב רופאים מומחים בטיפול בהם בשלב מוקדם וכן לספק שירותי טיפול רב-מקצועי. הערכה זיהוי מוקדם של התלקחויות המחלה עשויה גם לסייע בהשלמת הערכת סיכונים, בפרט בחולי אי-ספיקת לב ולזהות את אלו בסיכון נמוך לאשפוז חוזר.

3)     הבטחת טיפול מצד מומחים בבית חולים = מעורבות מומחים בזמן שהות החולה בבית חולים עשויה לסייע בהגדרת תכנית טיפול ויצירת רצף טיפולי.

4)     בחן את הגורמים למחלה = לאי-ספיקת לב מספר גורמים הניתנים לתיקון, זיהוי וטיפול במחלת לב איסכמית, מחלת מסתם, יתר לחץ דם ויתר לחץ דם ריאתי עשויים כולם להביא לשיפור במחלה הלבבית. קשה יותר לזהות את הגורם למחלת הריאות הכרונית. בפרט בחולים צעירים או אלו ללא חשיפה ניכרת לעישון, יש לשקול הפניה להערכת התאמה להשתלת ריאות או ניתוח הפחתת נפח ריאה.

5)     התבסס על טיפול מבוסס-עדויות = מספר תרופות הוכחו כיעילות בהפחתת אשפוזים חוזרים של חולי אי-ספיקת לב, כולל חסמי ביתא, חסמי קולטינם לאנגיוטנסין ואנטגוניסטים לאלדוסטרון. באשר ל-COPD, ההוכחות פחות מוצקות, אך מחקר קודם מצא כי הנשמה לא-פולשנית בלחץ חיובי מפחיתה אשפוזים חוזרים, בהשוואה לטיפול בחמצן בלבד.

6)     מעורבות של החולים בטיפול = חשוב מאוד לכלול חולים אלו במעקב ובטיפול בהתלקחויות.

7)     הבטחת לולאות משוב = ישנה חשיבות רבה לתיקון תכניות טיפול להצלחה טיפול אמבולטורי בחולים. לולאות משוב עשויות לאפשר ייצוב קליני לפני צורך באשפוז חוזר.

8)     תכנון פגישות מעקב = יש לקבוע ביקור מעקב עוד לפני השחרור מבית החולים, בכדי לזהות ולגשר על פערים בתכנית הטיפול לאחר השחרור ולהתאים את תכנית השחרור לסביבה האמבולטורית.

9)     התייחסות למחלות רקע אחרות = מחלות רקע אחרות נפוצות בחולים אלו ויש להתייחס גם אליהן.

10)  סידור שירותי טיפול ביתי = בחולי אי-ספיקת לב, שירותי טיפול ביתי, דוגמת פיזיותרפיה, הדרכת החולים והוראות בנושא טיפול תרופתי, לוו בהפחתת אשפוזים חוזרים לאחר 3-6 חודשים. שירותי טל-רפואה נמצאו יעילים בטיפול בחולי COPD.

Chest 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • כריתת רחם מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם גם עם טיפול באסטרוגן

    כריתת רחם מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם גם עם טיפול באסטרוגן

    במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, המבוסס על נתונים מסקרי NHS (או Nurses’ Health Study) ו-NHS-II, מהן עולה סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים לאחר כריתת רחם לפני גיל 50 שנים. החוקרים השלימו ניתוח נתונים מסקרי NHS ו-NHS II שכללו 239,907 משתתפות, עם מעקב ממוצע של 34.17 […]

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך