COPD היא מחלה כרונית הכרוכה בפגיעה משמעותית באורח החיים, התלקחויות חדות (כלומר, התקפים בהם המחלה מחמירה באופן משמעותי) ואשפוזים. להבדיל מאסתמה הטיפול במשאפים משולבי סטרואידים אינו מומלץ ברוב החולים. טיפול נכון במחלה מבוסס על מרחיבי סמפונות ארוכי טווח, אלא שרישומם של אלה מותנה באישור רופא ריאות. נדרשת הרחבת רישום בסל הבריאות שתאפשר לרופאי משפחה לרשום במישרין לחולי COPD את הטיפול הנכון.
COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית הנגרמת בדרך כלל בשל עישון פעיל בעבר או בהווה, חשיפה מזיקה זו מובילה לדלקת כרונית ולשינויים בסמפונות (דרכי הנשימה) ובריאות המפריעים לנשימה תקינה. המחלה מתבטאת תחילה בשיעול וקוצר נשימה בעת מאמץ או בזמן התקררות אך ככל שהיא הולכת ומחמירה תופעות אלו מפריעות גם לפעילות היום-יומית. עם התקדמות המחלה, מתרחשות, בחלק מהחולים, גם התלקחויות חדות שעלולות לגרום לאשפוזים ואף לתמותה ממחלה זו. הטיפול הנכון ביותר למחלה הוא מניעת והפסקת החשיפה המזיקה, כלומר הפסקת העישון. גמילה מעישון היא הדרך היחידה שיכולה לעצור את התקדמות ה-COPD מחלה ולהפחית באורח משמעותי את התמותה.
הטיפול במשאפים
במחלות דרכי אוויר, כגון אסתמה ו-COPD, נהוג לטפל בתרופות נשאפות. הטיפול במשאפים מאפשר הגעה של התרופה במישרין למקום פעולתה הרצוי בדרכי הנשימה, תוך מזעור ספיגת התרופה לדם והפחתת תופעות הלוואי. המשאפים הראשונים שפותחו, מ-1970 לערך, היו מרחיבי הסמפונות קצרי הטווח ונטולין ואירובנט, שפעילותם מוגבלת לכארבע שעות בלבד. בהמשך, החל מ-1980 נכנסו לשימוש משאפים המכילים סטרואידים, ששינו את עולם הטיפול באסתמה. בשלב הבא (1990 ואילך) פותחו מרחיבי סמפונות ארוכי הטווח, שהשימוש שבהם הוא פעמיים או פעם ביום בלבד. תרופות אלה נמצאו יעילות יותר ממרחיבי הסמפונות קצרי הטווח בשיפור איכות החיים, התפקוד במאמץ והפחתת ההתלקחויות. בשני העשורים האחרונים פותחו משאפים המשלבים את התרופות השונות, אותם יש להתאים לחולה ולמחלתו.
COPD שונה מאסתמה
חשוב להבחין בין מחלת אסתמה ל- COPD. אסתמה היא מחלה אלרגית שמתחילה פעמים רבות בגיל צעיר ואינה נגרמת מעישון. COPD, לעומתה, היא מחלה "לא-אלרגית", הנגרמת בדרך כלל בשל עישון. בעוד שהדלקת האלרגית באסתמה מגיבה לסטרואידים, הדלקת בסמפונות ב-COPD אינה דלקת אלרגית וכשכזו עמידה לטיפול בסטרואידים נשאפים. שלא כמו באסתמה, בסיס הטיפול התרופתי ב-COPD מתבסס על מרחיבי סמפונות ארוכי הטווח ולא סטרואידים. הטיפול במרחיבי סמפונות ארוכי טווח מסייע באורח משמעותי בהפחתת התסמינים, שיפור איכות החיים והפחתת התלקחויות המחלה.
השינוי הרצוי בטיפול ב-COPD – פחות סטרואידים ויותר מרחיבי סמפונות ארוכי טווח
כאמור, הטיפול ב-COPD במרחיבי הסמפונות החדשים טוב ויעיל, אלא שרוב מרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח ניתנים לרישום רק לאחר אישור רופא ריאות. לפיכך, רוב חולי ה- COPD המטופלים בקהילה מקבלים, כברירת מחדל, טיפול המתאים לחולי אסתמה, קרי; טיפול במשאפים המשלבים מרחיבי סמפונות עם סטרואידים. האחרונים, אינם מועילים להם ועלולים אף להזיק. נמצא כי טיפול בסטרואידים לחולי COPD מגביר את הסיכון לדלקת ריאות, ועלול להחמיר סוכרת ואוסטיאופורוזיס (אבדן סידן מהעצמות). פער הרישום והמודעות אחראי למצב בו קיים תת-השימוש במרחיבי סמפונות ארוכי הטווח ושימוש יתר בסטרואידים. לפיכך, יש להכליל הרחבת רישום בסל הבריאות שתאפשר לרופאי משפחה לרשום במישרין לחולי COPD את הטיפול הנכון עבורם – טיפול במרחיבי הסמפונות ארוכי הטווח.
(*) הכותב הוא ד"ר אמנון אריאל, מנהל יחידת הריאות, המרכז הרפואי העמק
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!