e-med-isral-ribbon

COPD

התחלת בדיקות ממוגרפיה מגיל 40 מפחיתה את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד (Lancet Onc)

נתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Lancet Oncology צפויים לעורר שוב את המחלוקת בכל הנוגע לסף הגיל בו מומלץ להתחיל בבדיקות סקר ממוגרפיה לזיהוי סרטן שד. כיום, הנחיות רבות ממליצות להתחיל בבדיקות הסקר בגיל 50 שנים, אך ממחקר חדש עולה כי התחלת ביצוע הבדיקות כל שנה בין הגילאים 40-49 שנים מלווה בירידה משמעותית ומובהקת בהיקף של 25% בשיעורי התמותה עקב סרטן שד לאורך עשר השנים הראשונות למעקב.

החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל 23 יחידות לבדיקות סקר לסרטן שד ברחבי בריטניה. הם חילקו באקראי נשים בגילאי 39-41 שנים, ביחס 2:1, להשלמת בדיקות ממוגרפיה כל שנה משנת הגיוס למחקר ועד לגיל 48 שנים (קבוצת התערבות), או לקבוצת טיפול סטנדרטי, בה לא הושלמו בדיקות סקר עד גיל 50 לערך (קבוצת ביקורת).

התוצא העיקרי היה שיעורי התמותה עקב סרטן שד במהלך תקופת ההתערבות, טרם התחלת ביצוע בדיקות הסקר הסטנדרטיות סביב גיל 50 שנים.

מדגם המחקר כלל 160,921 נשים שגויסו למחקר בין 14 באוקטובר, 1990, ועד 24 בספטמבר, 1997. מבין אלו, 53,883 נשים (33.5%) חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות ו-106,953 נשים (66.5%) נכללו בקבוצת הביקורת. בתקופה שבין ההקצאה האקראית ועד 28 בפברואר, 2017, הנשים היו במעקב למשך חציון של 22.8 שנים.

החוקרים מדווחים על ירידה משמעותית בשיעורי התמותה עקב סרטן שד לאחר עשר שנות מעקב, עם 83 מקרי תמותה עקב סרטן שד בקבוצת ההתערבות, לעומת 219 מקרי תמותה בקבוצת הביקורת (סיכון יחסי של 0.75, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.97; p=0.029). לא תועדה ירידה משמעותית בשיעורי התמותה עקב סרטן שד בשלב מאוחר יותר, עם 126 מקרי תמותה בקבוצת ההתערבות ו-255 מקרי תמותה בקבוצת הביקורת לאחר מעקב לאורך למעלה מעשור (p=0.86).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקת ממוגרפיה שנתית החל מגילאי 40-41 שנים מלווה בירידה יחסית בשיעורי התמותה עקב סרטן שד. היקף הירידה בשיעורי התמותה עקב הממאירות בעקבות התחלת בדיקות הסקר בגיל צעיר יותר פחת לאחר עשור, אם כי הירידה האבסולוטית נותרה עקבית. לאור זאת, הם קובעים כי הפחתת סף הגיל להתחלת בדיקות סקר לסרטן שד מגיל 50 לגיל 40 שנים עשוי להפחית את שיעורי התמותה עקב סרטן שד.

Lancet Onc. Published online August 12, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    CBT עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפרעת אבל (JAMA Psychiatry)

    טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עדיף על טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס להפחתת חומרת התסמינים בחולים עם הפרעת אבל ממושכת, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסם ב-JAMA Psychiatry. בעוד שלמטופלים שעברו CBT ממוקד לאבל הייתה תגובה מעולה בהשוואה לאלו שעברו טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס, המשתתפים בשתי הקבוצות חוו ירידה משמעותית בתסמינים 6 חודשים לאחר הטיפול. “אנו מדגישים כי תוצאות […]

  • ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח בעזרת רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך עשוי לקצר משך אשפוז (J Arthroplasty)

    ניתוח רובוט להחלפה מלאה של מפרק הירך מלווה במשך אשפוז קצר יותר לעומת ניתוח ידני להחלפת הירך, זאת לצד הפחתת היקף החולים המופנים למוסד סיעודי ייעודי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Arthroplasty. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי עם הערכה רטרוספקטיבית של הנתונים אודות 8,536 חולים שעברו ניתוח רובוטי להחלפה מלאה של […]

  • הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    הבדלים בהיקף העיכוב באבחנת מחלת צליאק בילדים (JAMA Netw Open)

    בילדים באיטליה עם תסמינים פחות ספציפיים או הפרעה בשגשוג תועד עיכוב ארוך יותר באבחנה של מחלת צליאק, בעוד שאלו מתחת לגיל 3 שנים או עם היסטוריה משפחתית מאובחנים מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 3,171 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק […]

  • בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    בדיקות סקר המבוססות על MRI מפחיתות תמותה בנשים עם מוטציית BRCA1 (מתוך JAMA Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology עולה כי בדיקות סקר שגרתיות המבוססות על MRI מפחיתות את הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בהיקף של 80% בנשים עם שינויים ברצף BRCA1, אך התועלת של מעקב באמצעות בדיקות MRI לא הוכחה בנשים עם שינויים ברצף BRCA2. ההנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network Clinical Practice Guidelines ממליצות כי […]

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    מה בין חשיפה לפוראן ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית? (BMC Public Health)

    חשיפה לפוראן, תרכובות כימיית המצויה במוצרי חקלאות, מייצבים, תרופות ואוכל, מלווה בעליה משמעותית בשיעורי הימצאות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ותמותה נשימתית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים מסקר National Health and Nutrition Examination Survey בין 2013 עד 2018 וזיהו 270מבוגרים עם […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה