הדמיה גרעינית עשויה להביא לשיפור משמעותי ביכולת למקם גידולים בחולים עם תסמונת קושינג אקטופית, כך עולה מסקירה שיטתית חדשה, שפורסמה בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
לדברי החוקרים, מיקום המקור להפרשה אקטופית של ACTH עשוי להיות קשה מאוד. בעד 30% מהחולים נדרשים מספר חודשים ומספר בדיקות שונות במהלכן החולה נותר חשוף להיפרקורטיזוליזם, תרופות נגד סטרואידים וגדילה של הגידול.
במסגרת המחקר סקרו החוקרים את הדיווחים אודות היכולת האבחנתית של בדיקות הדמיה קונבנציונאליות והדמיה בשיטות רפואה גרעינית לזיהוי תסמונת קושינג אקטופית, על-בסיס נתונים פרטניים אודות 231 חולים.
הגידולים מוקמו באמצעות בדיקת CT ב-66.2% מהמקרים, באמצעות בדיקת MRI ב-51.5% מהמקרים, באמצעות בדיקת 111 Inpentetreotide (בדיקת OCT) ב-48.9%, באמצעות בדיקת FDG-PET ב-51.7%, עם בדיקת F-DOPA-PET ב-57.1%, עם בדיקת MIBG ב-30.8% ועם בדיקת 68 Gallium-PET/CT ב-81.8% מהמקרים.
נגעים ריאתיים זוהו בשכיחות הגבוהה ביותר עם בדיקת CT, גידולי תימוס-מיצר זוהו בבדיקות OCT ב-48.9%, גידולים בבלוטת האדרנל זוהו בבדיקת CT, MRI ו-FDG-PET, גידולים במערכת העיכול זוהו בבדיק CT, גידולי תימוס זוהו בבדיקת CT וגידולים בטניים נדירים זוהו בבדיקת MRI.
על-בסיס התוצאות, החוקרים פיתחו את האלגוריתם הבא להדגמת הגישה האבחנתית הטובה ביותר:
· יש להתחיל עם בדיקת CT כל-גופית.
· יש לאשר ממצאים בבדיקת CT עם בדיקת OC, והטיפול (לרוב ניתוח) יינתן במידה והבדיקה השניה אישרה את הממצאים.
· בנוכחות ממצאים שליליים בבדיקת OCT יש להשלים בדיקת FDG-PET; במידה ובדיקה זו חיובית, מומלץ טיפול כמקובל; במידה והממצאים שליליים, יש להשלים בדיקת Gallium-PET, אך ניתן לשקול גם טיפול.
· במידה ובדיקת ה-CT הראשונית הייתה שלילית, יש להשלים בדיקת MRI.
· במידה ובדיקת ה-CT ובדיקת ה-MRI לא הדגימו ממצאים חשודים, יש להשלים בדיקת Gallium-SSTR-PET/CT.
· בחולים עם ממצאים לא-ברורים או סותרים יש להשלים הערכה חוזרת עם בדיקת Gallium-SSTR-PET/CT.
החוקרים מדגישים כי הדמיה בלבד, גם אמצעי רפואה גרעינית, גם כאשר כוללים הדמיה אנדוסקופית, ביולוגית, אנטומית ומולקולארית, אינה מספיקה לאבחנה נכונה ודרושים נתונים נספים, כולל מאפיינים קליניים.
J Clin Endocrinol Metab 2015
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!