שיעורי התמותה גבוהים פי 2-3 בחולים עם ממצא אקראי באדרנל עם עדות להפרשה אוטונומית של קורטיזול עם רמות קורטיזול בדם של 83 ננומול/ליטר ומעלה במבחן דיכוי עם נטילת דקסמתזון במינון 1 מ"ג, בהשוואה לאלו עם רמות קורטיזול נמוכות יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרשה אוטונומית של קורטיזול נקשרה עם יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2 ותמותה מוקדמת, כאשר הסיכונים תלויים ברמת קורטיזול במבחן הדיכוי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל חולים משני בתי חולים בדרום שבדיה עם אבחנה של ממצא אקראי באדרנל בין השנים 2005 עד 2015, אשר היו במעקב למשך עד 14 שנים. המשתתפים סווגו לפי רמות קורטיזול לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון: מתחת ל-50, 50-82, 83-137, או 138 ננומול/ליטר ומעלה.
לאורך חציון מעקב של 6.4 שנים, 170 מבין 1,048 חולים הלכו לעולמם. בהשוואה לאלו עם ריכוז קורטיזול בדם נמוך מ-50 ננומול/ליטר לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון של, באלו עם רמות קורטיזול בטווח 50-82 ננומול/ליטר לא תועדה עליה בסיכון לתמותה. עם זאת, ריכוז קורטיזול בדם לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון בטווח 83 עד 137 ננומול/ליטר (119 חולים) לווה בסיכון גבוה כפליים לתמותה (יחס סיכון של 2.30, רווח בר-סמך 95% של 1.52-3.49) וריכוז קורטיזול בטווח 138 ננומול/ליטר ומעלה (82 חולים) לווה בסיכון גבוה פי שלוש לתמותה (יחס סיכון של 3.04, רווח בר-סמך 95% של 1.86-4.98).
מניתוח סטטיסטי עלה כי הקשר בין רמות קורטיזול לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון היה ליניארי עד ריכוז קורטיזול של 200 ננומול/ליטר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הקשר בין תמותה ובין ריכוז קורטיזול לאחר מבחן דקסמתזון עלה באופן ליניארי עד ערך של 200 ננומול/ליטר. ערכי קורטיזול בטווח 83-137 ננומול/ליטר במבחן זה לוו בעליה של פי שתיים בסיכון לתמותה וריכוז קורטיזול גבוה יותר לווה בעליה של פי שלוש בסיכון לתמותה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא ובינתיים, לקחת בחשבון את ממצאי המחקר בהחלטה על מקומו של ניתוח בחולים אלו.
Ann Intern Med. Published online May 24, 2021
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!