בקרב נשים שעברו ניתוח היפופיזה לטיפול במחלת קושינג והרו לאחר מכן לא תועדה השפעה על הסיכון להישנות מחלת קושינג, כך עולה מנתונים חדשים שטרם עברו סיקור עמיתים ופורסמו באתר Research Square.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 355 חולים עם מחלת קושינג, שאושפזו לבית חולים שלישוני ברזיל בין 1990 ועד 2020. כל החולים עברו ניתוח דרך הסינוס הספנואידלי והיו במעקב לאורך לפחות שישה חודשים. ב-246 מהחולים הללו תועדה הפוגה של המחלה לאחר הניתוח.
כעת התמקדו החוקרים ב-113 נשים שנכנסו להפוגה לאחר הניתוח, היו עד גיל 45 שנים בעת הניתוח (חציון של 32 שנים) ועם נתונים זמינים אודות ההיסטוריה המיילדותית. מבין אלו, 91 נשים לא הרו (81%) לאחר הניתוח ו-22 נשים (19%) הרו לאחר הניתוח.
מבין 113 הנשים במחקר, ב-43 (38%) תועדה הישנות מחלה לאחר חציון של 48 חודשים מניתוח ההיפופיזה. לאחר הניתוח, 11 נשים עם הישנות ו-11 נשים ללא-הישנות הרו.
למרות שבתת הקבוצה של נשים עם הישנות תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של הריונות, בהשוואה לאלו ללא הישנות (26% לעומת 16%), מניתוח סטטיסטי עלה כי שיעורי ההישרדות ללא הישנות מחלת קושינג היו דומים ולא שונים משמעותית בנשים עם הריון לאחר-ניתוח ואלו שלא הרו לאחר הניתוח.
עוד עולה מהנתונים אודות נשים שהרו כי מספר תוצאים מיילדותיים היו דומים בין נשים עם הישנות ואלו שנותרו בהפוגה, כולל מספר ההריונות למטופלת, עליה במשקל האם, שיטת הלידה (נרתיקית או ניתוח קיסרי), מועד הלידה (במועד או לידה מוקדמת), משקל היילוד וגודלו. שיעור הסיבוכים באם וביילוד היה דומה בנשים שהרו בקבוצת המטופלות עם הישנות וללא הישנות.
החוקרים כותבים כי במהלך המעקב אחר הנשים לא זוהה גורם מנבא אחד שניבא הישנות של מחלת קושינג לאורך המעקב ארוך הטווח. מדובר במחקר הראשון שבחן את ההשפעה של הריון על הישנות מחלת קושינג בקבוצה של נשים בגיל הפוריות אשר תחילה נכנסו להפוגה לאחר הניתוח.
מתוך אתר Research Square
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!