Depression

הניסיון המקומי בטיפול בקוצב הוגאלי VNS בדיכאון עמיד עם 11 המטופלים הראשונים בישראל

בחודש יוני נערכה במרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון השתלמות מקצועית בנושא הטיפול ב-VNS לחולי דיכאון קשה לטיפול (DTD) בחסות איגוד הפסיכיאטריה בישראל.

במסגרת הכינוס הציגו ד”ר יואב דומני (מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים שיבא תל השומר) וד”ר כפיר פפר (מנהל מחלקה פעילה א’ והיחידה לטיפולים מתקדמים במרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון) את הניסיון המקומי שהצטבר בשני המרכזים בטיפול בקוצב הוגאלי VNS .

בהרצאה הוצגו הממצאים הראשונים של מעקב אחר 11 המטופלים שחומרת הדיכאון שלהם נמדדה ע”י שאלון MADRS ב-3 נקודות זמן:  3/6 חודשים, 12 חודשים ו – 18 חודשים ממועד ההשתלה.

נכון למועד ההרצאה, 5 מטופלים השלימו מעקב של 18 חודשים ו-7 מטופלים השלימו מעקב של 12 חודשים.

כלל המטופלים סובלים מדיכאון קשה מאוד לטיפול ( ציון MADRS ממוצע עומד על 38) , גיל ממוצע 50, מספר רב של טיפולים תרופתיים והיסטוריה של טיפול בנזעי חשמל (ECT).

במסגרת ההרצאה הובאו מספר דוגמאות לאופי המחלה הקשה של המטופלים וביניהם מטופל שסובל מדיכאון ביפולרי, ששהה באשפוזים ממושכים מרבית הזמן בשלוש השנים שלפני ההשתלה ומטופל נוסף שעקב חומרת מצבו כמעט ולא יצא מהבית במשך 5 השנים האחרונות.

ממוצע ציוני ה-MADRS טרם ההשתלה היה 38 והציון הממוצע לאחר 18 חודשי מעקב היה 12.

ד”ר דומני, ציין כי בתחילת הדרך הביע ספקות בנוגע לטיפול ומגנון הפעולה שלו, אך עם צבירת הניסיון ומגמות השיפור המשמעותיות בקרב המטופלים, הוא התרשם והופתע לטובה.

מגמת השיפור נצפתה כבר לאחר 3-6  חודשים וגם אחרי 12 חודשים. אך השיפור המשמעותי ביותר היה 18 חודשים לאחר ההשתלה.

ד”ר דומני ציין  ” זה מעודד אותי לראות שהמטופלים משתפרים משמעותית והתרגשתי מאוד לראות מטופל קשה שלא השתפר עד שנה מההשתלה ולאחר שנה ניכר שיפור משמעותי והמטופל לא היה מדוכא יותר! מגמה זו נצפתה בכל חמשת המטופלים 18 חודשים לאחר ההשתלה. כיום, אני מאמין מאוד בטיפול והתוצאות האלה מדהימות ואני שמח לשתף אותן איתכם.”

ד”ר פפר וד”ר דומני ציינו כי התוצאות הינן מצג של איסוף נתונים על קבוצת מטופלים קטנה יחסית וכלל המטופלים במהלך הטיפול ב – VNS גם טופלו בטיפול המיטבי הסטנדרטי המקובל וחלקם גם בפסיכותרפיה. למרות זאת, יש לזכור כי מדובר במטופלים קשים מאוד עם ניסיון במגוון טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים שסובלים מדיכאון שנים רבות (רובם בין 10 ל-20 שנה) ולכן לדברי שני הרופאים, השיפור המשמעותי שנצפה אצלם הינו מרשים.

 

אצל חלק גדול מהמטופלים נצפתה ירידה משמעותית בנטייה לאובדנות, כאשר 3 מתוך 5 המטופלים שהשלימו מעקב של 18 חודשים היו בעלי נטיות אובדניות חמורות בעבר.

חשוב לציין כי המאפיינים הקליניים של המטופלים בישראל דומה למאפייני המטופלים במחקר הפרוספקטיבי הגדול ביותר שנעשה בתחום (Aaronson et al, 2017) על 800 מטופלים ב61 מרכזים בארה”ב, במעקב של 5 שנים. המחקר הציג שיעורי התגובה של  72%  ושיעורי רמיסיה של 43%. התוצאות שנצפו בניסיון המקומי תואמות לתוצאות המחקר בנקודת זמן זו.

לסיכום, ד”ר דומני ציין כי “אחד התפקידים שלנו כקלינאים הוא להתנות תקווה למטופלים וזה אתגר הרבה יותר קשה עם מטופלים כל כך קשים. אך כשהשינוי מגיע, למרות הקושי, הוא משמעותי ושווה את זה.”

במסגרת ההשתלמות צוין כי לאור הקושי הגדול בטיפול בחולי דיכאון קשים ועמידים לטיפול, רופאים רואים חשיבות רבה בטיפול ב –  VNS כחלק מארגז הכלים של הפסיכיאטר.

הטיפול ב VNS זמין כיום בישראל במימון ציבורי מלא במסגרת פיילוט עליו החליטה ועדת סל התרופות.

לצפייה בהרצאה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית יעילה כמו תרופות או פסיכותרפיה להקלה על דיכאון (Br Med J)

    פעילות גופנית הדגימה יעילות דומה לזו של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי להקלה על דיכאון, כך עולה מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת British Medical Journal. פעילות גופנית אינטנסיבית והליכה או ריצה, יוגה ואימוני כוח, היו יעילים במיוחד. החוקרים השלימה סקירת ספרות וערכו מטה-אנליזה שכללה 218 מחקרים אקראיים עם 14,170 משתתפים עם דיכאון. המחקרים בחנו צורות […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר החלפת מפרק ברך (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAOS)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה כי בחולים עם דיכאון המופנים לניתוח להחלפה מלאה של מפרק הברך קיים סיכון מוגבר לסיבוכים רפואיים, אשפוזים חוזרים והתערבויות ניתוחיות נוספות. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר National Readmissions Database בין 2016 עד 2019 וזיהו חולים עם אבחנה של דיכאון. הם אספו נתונים […]

  • ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    ליקוי ראיה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ובידוד חברתי (JAMA Ophthalmol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology עולה כי בקרב מטופלים הסובלים מליקוי ראיה קיים סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון, חרדה ובידוד חברתי. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין דיווח עצמי ועדות אובייקטיבית להפרעות ראיה ובין תסמיני דיכאון וחרדה ובידוד חברתי במבוגרים שלקחו חלק בסקר ארצי בשם National Health and Aging Trends Study. יתרה […]

  • האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    האם טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה משפר תסמיני דיכאון? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי לאחר מנופאוזה עשוי להביא לשיפור תסמיני דיכאון בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תסמיני דיכאון מתועדים בשכיחות גבוהה בנשים סביב תקופת המנופאוזה ובשנים הראשונות לאחר מנופאוזה. למרות שטיפול הורמונאלי חליפי נחשב לאפשרות הטיפול היעילה ביותר להקלה על תסמינים […]

  • צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכת סוכר רבה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (BMC Psychiatry)

    צריכה גבוהה יותר של סוכר בתזונה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. המחקר התבסס על נתונים אודות 18,400 משתתפים שהשלימו את סקר National Health and Nutrition Examination Survey בין השנים 2011 ו-2018. לאורך שתי הראיונות שהושלמו במרווח של 3-10 ימים, החוקרים אספו […]

  • זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

    מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

    שיעורי תמותת האימהות בארה"ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

  • צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה של סוכר מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון  (BMC Psychiatry)

    צריכה רבה יותר של סוכר בתזונה מלווה בשיעורי הימצאות גבוהים יותר של דיכאון, כאשר עליה בצריכה יומית של 100 גרם מלווה בעליה של 28% בשיעורי הימצאות דיכאון, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מחקרים קודמים קשרו בין מרכיבים בתזונה, דוגמת קפאין, דגים וירקות, ובין הסיכון לדיכאון. עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את הקשר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה