Depression

“מידה אחת מתאימה לכל”? פסיכיאטריה מדויקת כבר כאן (Medscape)

פסיכיאטריה מדויקת מציעה פוטנציאל לזיהוי תת-סוגים של הפרעות פסיכיאטריות ולהתאמת טיפולים באמצעות נתונים מדידים ואובייקטיביים

פסיכיאטריה מדויקת מציעה פוטנציאל לזיהוי תת-סוגים של הפרעות פסיכיאטריות ולהתאמת טיפולים באמצעות נתונים מדידים ואובייקטיביים. בניגוד לגישה המסורתית של “מידה אחת מתאימה לכל”, המסתמכת בעיקר על דיווח סובייקטיבי של תסמינים, פסיכיאטריה מדויקת משתמשת בכלים מתקדמים כמו דימות מוח פונקציונלי (fMRI) וסמנים ביולוגיים בדם, כך לפי כתבת מערכת שפורסמה ב-medscape.

פרופ’ ליאן ויליאמס, פרופסור במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד, ומנהלת מרכז סטנפורד לבריאות נפש מדויקת, פאלו אלטו, קליפורניה, מציינת כי הנתונים התומכים בשימוש בפסיכיאטריה מדויקת מבטיחים מאוד, במיוחד עבור דיכאון עמיד לטיפול. צוותה זיהה שמונה “ביוטיפים” של דיכאון המשקפים שילובים של דיספונקציה בשישה מעגלים שונים במוח, ומשתמש בהם להנחיית החלטות טיפוליות.

ד”ר אלכסנדר ניקולסקו מאוניברסיטת אינדיאנה פיתח פאנל של סמנים ביולוגיים בדם המסוגל להבחין בין דיכאון להפרעה דו-קוטבית, לחזות סיכון עתידי להפרעות אלו, ולהנחות בחירות תרופתיות מותאמות אישית.

אתגרים ביישום פסיכיאטריה מדויקת כוללים זמינות מוגבלת של טכנולוגיה מתקדמת ומומחיות, וצורך בהרחבת בסיס הראיות למגוון רחב יותר של הפרעות פסיכיאטריות. עם זאת, מאמצים להנגשת כלים מדויקים ופיתוח טכנולוגיות דימות ניידות מתקדמים, קריטיים גם הם.

ד”ר לורה האק, גם היא מסטנפורד, מציינת כי אנשי מקצוע בבריאות הנפש מתחילים לשלב מדדים אובייקטיביים בפרקטיקה שלהם, כולל שאלוני תסמינים לדיווח עצמי והערכה פרמקוגנומית. לדבריה, נדרשת עדיין הוכה של אמינות, תקפות קלינית, תועלת קלינית ועלות-תועלת של מדדי פסיכיאטריה מדויקת לצד פיתוח הנחיות קליניות וחינוך בעלי התפקידים הרלוונטיים.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    האם יש להפסיק את הטיפול באספירין סביב ניתוח מוח?

    הפסקת טיפול באספירין למשך 12 ימים סביב ניתוח מוח אינה מלווה בירידה בהישנות המטומה סב-דוראלית כרונית בקשישים שהופנו לניתוח חירור גולגולת (Burr Hole) לעומת המשך טיפול באספירין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש הקוראות תיגר על הגישות המקובלות כיום ופורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר SECA הינו מחקר אקראי, מבוקר-פלסבו, שכלל 155 מבוגרים (גיל ממוצע של […]

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    גישה טרנסורידית לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים: השוואה אקראית עם אמבוליזציה טרנס־עורקית

    המאמר מציג את תוצאות מחקר TATAM, מחקר קליני פרוספקטיבי שלב 2, רב־מרכזי, אשר השווה בין שתי גישות לטיפול במומים עורקיים־ורידיים מוחיים (AVMs): גישה טרנס־ורידית (TVE) לעומת גישה טרנס־עורקית (TAE).

  • הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    הדמיה של הרשתית בגיל העמידה עשויה לסייע בחיזוי הסיכון למחלת אלצהיימר

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease עולה כי מצב בריאותי ירוד של הרשתית בגיל העמידה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלת אלצהיימר ודמנציה נלווית בגיל מבוגר יותר. ממצאי המחקר מציעים כי הדמיה של כלי הדם הקטנים של הרשתית הינה כלי סקר זמין ומשתלם לניבוי הופעת מחלת אלצהיימר. במסגרת המחקר נבחנה השאלה אם מדדים עצביים […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    עליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 לאחר פעילות גופנית בחולים עם טרשת נפוצה חמורה

    בחולים עם טרשת נפוצה זוהה קשר בין מדדי מוגבלות גבוהים יותר ובין ריכוזים נמוכים יותר של וויטמין B6; עם זאת, אימוני סיבולת הובילו לעליה בריכוזי וויטמין B6 ו-B2 בחולים עם מוגבלות חמורה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition. מדגם המחקר כלל 106 חולים עם טרשת נפוצה שלקחו חלק […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך