מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה עדיפות לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) לעומת מעכבי DPP-4 (או Dipeptidyl Peptidase) כנגד מחלת כליות משנית לסוכרת.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה להשוות את התוצאות הלבביות וכלייתיות של מעכבי DPP-4 ומעכבי SGLT-2 במדגם ארצי של חולים עם מחלת כליות משנית לסוכרת. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר National Health Insurance Research Database מטאיוואן כאשר החוקרים התאימו בין מטופלים חדשים במעכבי SGLT-2 (1,524 חולים) ומעכבי DPP-4 (6,005 חולים) במהלך 2017-2018 עם מחלת כליות משנית לסוכרת וקצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-60 מ"ל/דקה.
התוצאים הכלייתיים המשולבים כללו ירידה ממושכת בקצב פינוי גלומרולארי, כשל כלייתי ותמותה כלייתית. משלב תוצאים קרדיווסקולאריים כלל אוטם לבבי חד, אירוע מוחי, אשפוז עקב אי-ספיקת לב ותמותה קרדיווסקולארית.
בהשוואה למטופלים במעכבי DPP-4, בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 תועד סיכון מופחת לתוצא כלייתי משולב (יחס סיכון של 0.16, רווח בר-סמך 95% של 0.12-0.24), תואם לתקופה ארוכה יותר עד ירידה של לפחות 50% ומעלה בקצב פינוי גלומרולארי (יחס סיכון של 0.17, רווח בר-סמך 95% של 0.11-0.27), כשל כלייתי (יחס סיכון של 0.14, רווח בר-סמך 95% של 0.08-0.23) וירידה בתמותה כלייתית (יחס סיכון של 0.10, רווח בר-סמך 95% של 0.01-0.70).
בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2 תועד תוצא קרדיווסקולארי משולב טוב יותר לעומת מעכבי DPP-4 (יחס סיכון של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.64-0.85) וסיכון מופחת לאירוע מוחי (יחס סיכון של 0.76, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.92) ואשפוז בשל אי-ספיקת לב (יחס סיכון של 0.68, רווח בר-סמך 95% של 0.55-0.84).
הממצאים היו דומים בניתוחים סטטיסטיים לפי טיפול תרופתי נלווה כנגד סוכרת או מרווח הזמן בין אבחנת מחלת כליות משנית לסוכרת ובין התחלת הטיפול בתרופות המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על עדיפות לבבית וכלייתית לטיפול במעכבי SGLT-2 לעומת מעכבי DPP-4 בחולים עם מחלת כליות משנית לסוכרת, ללא תלות בתרופות נלוות לטיפול בסוכרת או מרווח הזמן מאבחנת מחלת הכליות ועד התחלת הטיפול התרופתי. לנוכח ממצאי המחקר, הם קוראים להעדפת טיפול במעכבי SGLT-2 במבוגרים עם מחלת כליות משנית לסוכרת.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!