Diagnostic radiology

היעילות של בדיקת MRI לאבחנת שלייה נעוצה (מתוך כנס ה-RSNA)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס השנתי ה-95 של ה-Radiological Society of North America (RSNA), עולה כי בדיקת ה-MRI היא כלי עזר מדויק ושימושי לאבחנת שלייה נעוצה (placenta accreta).

החוקרים מסבירים כי במצב של שלייה נעוצה השלייה מוצמדת בחוזקה לדופן הרחם, עם מידה מסוימת של חדירה לדופן. במידה והמצב לא מאובחן במהלך ההיריון, הדבר עלול להוביל לסיבוכים חמורים במהלך הלידה, כולל דימום אימהי מאסיבי, צורך בעירויי דם ואף בכריתת רחם. תמותה אימהית מתרחשת ב-7% מהמקרים.

החוקרים מציינים כי השכיחות של שלייה נעוצה עלתה בשנים האחרונות, מ-1:30,000 לידות ב-1950 ל-1:2500-1:533 לידות כיום. לדבריהם, הדבר נובע בעיקר מעלייה בשכיחות הניתוחים הקיסריים, אשר מעלים את הסיכון לשלייה נעוצה בהריונות הבאים. הסיכון המוגבר נובע מכך שצלקת הניתוח גורמת להפרעה בשכבה באנדומטריום, החשובה לגדילה של השלייה במיקום נכון ברחם.

גורמי סיכון נוספים לשלייה נעוצה כוללים גיל מבוגר מ-35 שנים, ניתוח רחם קודם פרט לניתוח קיסרי (דוגמת גרידה), ושליית פתח, מצב בו השלייה מכסה על פתח צוואר הרחם. החוקרים מדגישים כי שילוב של שליית פתח ושלייה נעוצה הוא מסוכן במיוחד. האבחנה של שלייה נעוצה היא משימה קשה. לרוב נעשה שימוש בבדיקת האולטראסאונד, אך רגישות הבדיקה לאבחנת מצב זה היא 33%-100%.

מטרת המחקר הייתה להעריך את הדיוק של בדיקת ה-MRI לזיהוי שלייה נעוצה. המחקר כלל 71 נשים הסובלות מסיכון גבוה למצב זה, לאור היסטוריה של ניתוחים קיסריים בעבר או חשד שעלה בבדיקת אולטראסאונד.

מתוצאות המחקר עולה, כי בדיקת ה-MRI זיהתה 88% ממקרי השלייה הנעוצה, וכן איתרה נכונה 96% מהנשים ללא שלייה נעוצה, עם שיעור דיוק כולל של 90%. לפיכך מסבירים החוקרים כי הבדיקה טובה לזיהוי ולשלילה של שלייה נעוצה, והיא מדויקת יותר מבדיקת האולטראסאונד.

לאור זאת, החוקרים ממליצים לנשים הסובלות מסיכון גבוה לשלייה נעוצה לעבור בדיקת אולטראסאונד להערכת השלייה, ולשקול ביצוע של בדיקת MRI במידה ותוצאות בדיקת האולטראסאונד אינן חד-משמעיות. הם מדגישים כי זיהוי של שלייה נעוצה לפני הלידה הוא הכרחי, וכי חשוב להתכונן לסיבוכים הצפויים מבעוד מועד.

מומחית מהתחום ציינה כי מדובר במחקר חשוב, לאור השכיחות העולה של ניתוחים קיסריים ושל הריונות בגיל מבוגר יותר, שהינם גורמי סיכון לשלייה נעוצה. היא הוסיפה כי בדיקת ה-MRI נמצאה יעילה יותר בשלילת שלייה נעוצה, והדבר חשוב על מנת למנוע שימוש מיותר במשאבים, כולל הכנת מנות דם, מרדימים וצוותי מנתחים.

מתוך הכנס Radiological Society of North America (RSNA) 95th Scientific Assembly and Annual Meeting 2009.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר