Diagnostic radiology

מעקב אחר גידול בקורטקס הכליה הינה אופציה טיפולית בחלק מהאוכלוסייה הקשישה (מתוך ה- Journal of Urology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם במהדורת אפריל של ה- Journal of Urology, עולה כי מעקב פעיל אחר גידולים בקורטקס הכליה מהווה אופציית טיפול הולמת בחולים מבוגרים עם תחלואות נלוות.

עפ”י החוקרים, הטיפול הסטנדרטי עבור גידולים אלו הינו טיפול התערבותי למטרות ריפוי.  קיימות מספר גישות זעיר-פולשניות לטיפול בגידולי קורטקס הכליה אשר עשויות להפחית את שיעור הסיבוכים מהמחלה, אולם, גם גישות אלו כרוכות בתחלואה ואף בתמותה.

החוקרים מסבירים כי גילוי מוגבר של גידולים קורטיקליים קטנים בשנים האחרונות הביא לעניין מוגבר בגישת המעקב הפעיל עבור החולים המתאימים.  הרעיון של המתנה תוך כדי מעקב התפתח לכדי מעקב פעיל עם הדמיות סדרתיות לצורך דחיית פעולות התערבותיות.

במחקר הנוכחי נבדקו 212 חולים עם 223 גידולי קורטקס הכליה בגודל חציוני ראשוני של 2.8 ס”מ.  מתוך הנבדקים 117 היו גברים ו 95 נשים, בגיל חציוני של 71 שנים אשר העדיפו מעקב פעיל עבור נגעים בקורטקס הכליה שהיו חשודים ל- renal cell carcinoma.  לחצי מהחולים היה אינדקס תחלואה נלווית ע”ש צ’רלסון (Charlson comorbidity index) של 3 ומעלה, עובדה המציבה אותם בסיכון גבוה בכל הנוגע להתערבות ניתוחית.

רוב הגידולים סווגו כ cT1a (פחות מ- 4 ס”מ) בתחילת המעקב.  גודל הגידול ההתחלתי נע בין 0.5 ל- 13.7 ס”מ.  גודל הנגע החציוני גדל מ- 2.8 ס”מ בתחילה ועד 3.7 בסיום המחקר.

החוקרים הפסיקו את צורת המעקב ב- 15 חולים (7%) לאחר זמן חציוני של 26.4 חודשים עקב מספר סיבות גדילה מוגברת של הנגע (8 חולים); הופעת גרורות (4 חולים); רצון החולה/ רופא (2 חולים); ומחלה סימפטומטית (בחולה אחד).  בכל המקרים הללו הגידולים גדלו בממוצע ב- 1.75 ס”מ לשנה,  קצב מהיר משמעותית מזה שהופיע בחולים שנותרו במעקב פעיל (p=0.001).  יש לציין כי הגדילה החציונית של הגידולים בכל משתתפי המחקר עמדה על 0.34 ס”מ לשנה.

החוקרים מגדירים את קבוצת החולים הנ”ל כאלו שעמדו בהגדרה של כשלון במעקב פעיל.  לדבריהם, כשלון של המעקב כלל לא רק את החולים בהם הופיעה התקדמות של המחלה, אלא גם את אלו שהזדקקו לטיפול התערבותי.

יתר הנבדקים, כלומר 93% מאוכלוסיית המחקר, המשיכו להיות תחת מעקב פעיל ללא התערבות כל תקופת המחקר.

על אף ש- 15 חולים נפטרו במהלך זמן המחקר, רק 1 (0.5%) נפטר כתוצאה מ- renal cell carcinoma, ומחלתו הוגדרה כבעלת קצב גדילה יוצא דופן.

החוקרים מסיקים כי לפחות במעקב לטווח בינוני, רוב גידולי קורטקס הכליה גדלים בקצב איטי ובעלי מהלך אינדולנטי, וכן כי גודלו הראשוני של הנגע אינו כלי אמין לצפיית התפתחות המחלה.

החוקרים מציינים כי אמנם לא היו קריטריונים פרוספקטיביים להכללה במחקר, אולם נעשו שיקולים קליניים הולמים ע”י רופאים מתאימים.  הם מוסיפים כי הרוב המובהק של משתתפי המחקר נהנו מכך שלא נאלצו לעבור ניתוח, ונותרו אף על פי כן במצב כללי טוב.

לידיעה במדסקייפ

J Urol 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך