מאת ד"ר מיכל איזנשטט
מתוצאות המחקר שפורסם בירחון ה- American Journal of Medicine, עולה כי תמותה כללית הייתה נמוכה יותר בניתוחים משותפים בקרב נשים מבוגרות יותר בגיל המעבר שטופלו ב- Raloxifene (Evista) בהשוואה לפלצבו.
ירידה זו בשיעור התמותה נבעה בעיקר מירידה במקרי מוות לא על רקע קרדיו-וסקולארי או על רקע מחלת הסרטן. המנגנון בו Raloxifene עשוי להפחית תמותה לא על רקע קרדיו-וסקולארי אינו ברור לחלוטין.
Raloxifene המשתייך לקבוצת ה- SERM (selective estrogen receptor modulator), מפחית סיכון לאוסטיאופורוזיס וסרטן שד פולשני, אולם מגביר את הסיכון לאירועי תרומבו-אמבוליזם ורידי ושבץ קטלני בנשים הסובלות ממחלת לב כלילית או מצויות בסיכון מוגבר לה.
על מנת להעריך את יחס הסיכון/תועלת של התרופה כטיפול מניעתי, ביצעו החוקרים ניתוח של השפעות הטיפול על תמותה כללית ותמותה ספציפית.
ניתוח משותף של מידע אודות תמותה בוצע תוך שימוש בתוצאות מחקרים קליניים גדולים של Raloxifene (במינון של 60 מ"ג) לעומת פלצבו, כולל המחקרים Multiple Outcomes of Raloxifene Evaluation/Continuing Outcomes Relevant to Evista (שכללו 7,705 נשים בגיל המעבר עם אוסטיאופורוזיס שנמצאו תחת מעקב במשך 4 שנים, ותת קבוצה של 4,011 נשים שעברו מעקב של 4 שנים נוספות; 110 מקרי תמותה). מחקר נוסף שנכלל היה ה- Raloxifene Use for the Heart trial (10,101 נשים בגיל המעבר עם מחלת לב כלילית או גרומי סיכון מרובים למחלה זו שנמצאו תחת מעקב של 5.6 שנים; 1,149 מקרי תמותה).
גורמי התמותה הוערכו ע"י ניתוח חד סמיות. מבחני רגרסיה בוצעו בכדי להעריך יחסי סיכון בניתוח המשותף של המחקרים.
מתוצאות הניתוח עולה כי שיעור התמותה הכללית היה נמוך ב- 10% בקרב נשים שטופלו ב- Raloxifene במינון של 60 מ"ג ליום לעומת פלצבו (סיכון יחסי 0.90; 95% confidence interval, 0.80-1.00; P=.05). תמותה כללית נמוכה יותר נבעה בעיקר משיעורים נמוכים יותר של אירועי מוות שלא מגורמים קרדיו-וסקולאריים ולא על רקע מחלת סרטן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!