בחולים עם מחלת וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus) שעברו ניתוח כנגד-ריפלוקס תועד סיכון מוגבר לאדנוקרצינומה של הוושט לאורך זמן, בהשוואה לחולים שקיבלו טיפול בתרופות כנגד ריפלוקס, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gastroenterology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול כנגד ריפלוקס מומלץ להפחתת אדנוקרצינומה בחולים עם מחלת וושט על-שם בארט. ניתוח פונדופליקציה לטיפול בריפלוקס מפחית ריפלוקס קיבה-וושט של כל התכנים הקרצינוגניים בקיבה ומפחית חשיפה של הוושט לחומצה בהיקף גדול יותר מטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם ניתוח כנגד ריפלוקס מונע אדנוקרצינומה של הוושט בהיקף גדול יותר מטיפול תרופתי כנגד ריפלוקס בחולים עם מחלת וושט על-שם בארט.
מחקר העוקבה הבינלאומי כלל את כל החולים עם אבחנה של מחלת וושט על-שם בארט במרשם ארצי בדנמרק (2012-2020), פינלנד (1987-1996 ו-2010-2020), נורבגיה (2008-2020) או שבדיה (2006-2020). חולים שעברו ניתוח נבחנו אל מול חולים שטופלו תרופתית והחוקרים השלימו ניתוח רב-משתני להערכת הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט.
מדגם המחקר כלל 33,939 חולים עם מחלת וושט על-שם בארט. מבין אלו, 542 חולים (1.6%) עברו ניתוח כנגד ריפלוקס. לאורך 32 שנות מעקב, יחס הסיכון הכולל לא היה נמוך יותר בחולים שעברו ניתוח כנגד ריפלוקס, בהשוואה לאלו שלא נותחו וטופלו בתרופות, ואף תועד סיכון גבוה יותר למחלה הממארת (יחס סיכון של 1.9, רווח בר-סמך 95% של 1.1-3.5).
עוד מדווחים החוקרים כי יחסי הסיכון לא פחתו עם מעקב ארוך יתר, אלא אף עלו עם מעקב ארוך יותר, מ-1.8 (רווח בר-סמך 95% של 0.6-5.0) לאחר 1-4 שנות מעקב ל-4.4 (רווח בר-סמך 95% של 1.4-13.5) לאחר 10-32 שנות מעקב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולים עם מחלת וושט על-שם בארט, ניתוח כנגד ריפלוקס אינו מפחית את הסיכון לאדנוקרצינומה של הוושט, בהשוואה לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן.
Gastroenterology, Sep 8, 2023
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!