מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי מדד הכולל ארבעה משתנים עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה בתוך 90 ימים בחולים עם אי-ספיקת לב חדה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הערכת סיכון לפני שחרור מאשפוז של חולים עם אי-ספיקת לב חדה עשויה לסייע בהתאמת טיפול ותכנית מעקב, עם זאת, אין מדדים פשוטים לחיזוי הסיכון בטווח הקצר לאשפוז חוזר בשל אי-ספיקת לב ותמותה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לפתח מדד סיכון ממוקד אי-ספיקת לב על-סמך נתונים ממחקר פרוספקטיבי במבוגרים שאושפזו בשל אי-ספיקת לב חדה. נתונים מעבדתיים נאספו באשפוז והחולים עברו בדיקה גופנית, אולטרה-סאונד של הריאות ואקו-לב בתחילת הדרך. בדיקת אולטרה-סאונד של הריאות בוצעה שוב לפני השחרור בתת-קבוצה של משתתפים במחקר.
התוצא העיקרי של המחקר היה משלב של אשפוז עקב אי-ספיקת לב ותמותה מכל-סיבה.
מדגם המחקר כלל 350 חולים (גיל חציוני של 75 שנים, 43% נשים), מהם 88 אושפזו או הלכו לעולמם בתוך 90 ימים מהשחרור. מניתוח סטטיסטי עלה כי ארבעה משתנים ניבאו באופן בלתי-תלוי את התוצא המשולב, כאשר החוקרים העניקו לכל משתנה ניקוד פרופורציונלי: ריכוז NT-proBNP של 2000 פיקוגרם/מ”ל ומעלה בקבלה לאשפוז (3 נקודות), לחץ דם סיסטולי נמוך מ-120 מ”מ כספית (2 נקודות), מדד נפח פרוזדור שמאלי של 60 מ”ל/מ2 ומעלה (נקודה אחת) ולפחות 9 קווי B-lines בבדיקת אולטרה-סאונד של ארבעה אזורים בריאות לפני השחרור (3 נקודות).
מדד סיכון זה סייע בהבחנה טובה של דרגת הסיכון לתוצא המשולב (יחס סיכון של 1.48 לכל עליה של נקודה אחת, רווח בר-סמך 95% של 1.32-1.67).
בתת-קבוצה של חולים עם נתוני אולטרה-סאונד של שמונה אזורים בריאות (176 חולים), התוצאות היו דומות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מדד סיכון המשלב נתונים קליניים, מעבדתיים והדמייתיים עשוי לסייע בהערכת הסיכון לסיבוכים בתוך 90 ימים בחולים עם אי-ספיקת לב חדה. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור מדד הסיכון.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!