Endocrinology other

טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מעלה את הסיכון לסרטן בלוטת תריס (BMJ)

במאמר שפורסם בכתב העת The BMJ עולה כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאבחנה של ממאירות בלוטת התריס לאחר קרוב לארבע שנים.

מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגרים ארציים בדנמרק, נורבגיה ושבדיה בין 2007 ו-2021, אשר כללו 145,410 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-291,667 חולים תואמים שהחלו טיפול במעכבי DPP-4 כקבוצת השוואה. ניתוח נוסף כלל 111,744 חולים שהחלו טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-148,179 חולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2.

משך המעקב הממוצע עמד על 3.9 שנים, כאשר 25% היו במעקב לאורך למעלה משש שנים.

לאורך המעקב תועדו 76 מקרים של סרטן בלוטת תריס בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-184 מקרים בקרב מטופלים במעכבי DPP-4, עם שיעורי היארעות של 1.33 ל-100,000 איש ו-1.46 ל-100,000 איש, בהתאמה, עם הבדל שאינו מובהק סטטיסטית (יחס סיכון של 0.93, רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.31).

סרטן פפילארי של בלוטת התריס היה תת הסוג הנפוץ ביותר של סרטן בלוטת תריס, לאחריו תועדה ממאירות פוליקולארית ומדולרית, ללא עליה משמעותית בסיכון עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לפי סוג הממאירות, אם כי מספר המקרים היה קטן.

בהשוואה לטיפול במעכבי SGLT-2, לא תועד סיכון מוגבר משמעותית לסרטן בלוטת תריס עם טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (יחס סיכון של 1.16, רווח בר-סמך 95% של 0.62-2.05).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של סרטן בלוטת התריס.

The BMJ, Apr 1, 2024

לידיעה במדסקייפ

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך