מחקר חדש המתפרסם היום ב-NEJM מדווח כי מתן טסטוסטרון לגברים סימםטומטים מעל גיל 65 עם רמות בינוניות-נמוכות של טסטוסטרון למשך שנה, והגעה לרמות תקניות עבור גברים בגיל 19-40 – משיג שיפור מתון בתפקוד מיני ומצב רוח אך ללא שינוי במדד החיוניות .
ברקע מציינים המחברים כי ריכוזי טסטוסטרון בדם פוחתים עם הגיל, אך התועלת בהעלאת הריכוזים בגברים מבוגרים לא הוערכה עדיין.
החוקרים ביצעו הערכה של 790 גברים שהיו בגיל 65 ומעלה עם ריכוז טסטוסטרון בדם של פחות מ-275 נ”ג/ד”ל ועם סימפטומים המעידים על היפוגונאדיזם. המטופלים קיבלו או טסטוסטרון ג’ל או פלצבו למשך שנה. כל מטופל השתתף במחקר אחד לפחות מתוך שלושה שהתקיימו (תפקוד מיני, תפקוד פיזי, חיוניות) . יעד המחקר המרכזי של כל מחקר נבדק בכל אחד מהמשתתפים בשלושת המחקרים.
החוקרים מדווחים כי הטיפול בטסטוסטרון העלה את הריכוז לאמצע הטווח הנורמלי עבור גברים בגיל 19-40. העלייה בריכוז הטסטוסטרון הייתה קשורה באופן מובהק לעלייה בפעילות מינית, כפי שהוערכה ע”י השאלון הפסיכו-סקסואלי היומי ( P<0.001) , כמו גם עלייה בתשוקה מינית ותפקודי זקפה.
שיעור הגברים שהשיגו עלייה של לפחות 50 מטר ב-6 דקות הליכה לא היה שונה באופן מובהק סטטיסטי בין הקבוצות במחקר התפקוד הפיזי, אך היה שונה באופן מובהק כאשר נכללו כל הגברים בשלושת המחקרים (20.5% בקבוצות הטסטוסטרון לעומת 12.6% בפלצבו, P=0.003) .
לטיפול בטסטוסטרון לא היה אפקט מובהק סטטיטי באשר לחיוניות, כפי שהוערכה ע”י הערכה תפקודית של טיפול במחלה כרונית-רמת עייפות, אך גברים שטופלו בטסטוסטרון דיווחו על שיפור קל במצב הרוח, וירידה בחומרה של סימפטומים דכאוניים בהשוואה לאלה שקיבלו פלצבו. שיעור תופעות הלוואי היה דומה בין הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי בגברים סימפטומטיים מעל גיל 65, העלאת רמת הטסטוסטרון למשך שנה אחת מרמה נמוכה-בינונית לרמת האמצע בטווח הנורמלי עבור גברים בגילים 19-40 השיגה שיפור מתון באשר לתפקוד מיני , מצב רוח אך ללא שיפור בחיוניות.
החוקרים מציינים שמס’ המשתתפים היה נמוך מידי בכדי להעריך את הסיכונים הכרוכים בטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!