Erectile dysfunction

מומחים דנים במינונים המתאימים לטיפול בנוגד-קרישה למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם COVID-19 (מתוך MedPage Today)

ישנן עדויות שאלות רבות אודות הטיפול ההולם בנוגדי-קרישה למניעת תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם COVID-19, כולל שאלות הנוגעות לצורך בהמשך טיפול לאחר השחרור לביתם או מתן טיפול נוגד-טסיות. מאחר ואין עוד עדויות ממחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא, שאלות אלו נותרו לפתחו של צוות מומחים שקיבל החלטות על-בסיס עדויות תצפיתיות וקדם-קליניות בלבד.

מטה-אנליזה אשר צוטטה פעמים רבות דיווחה על היארעות משוערת של 17% אירועי תרומבואמבוליזם ורידי לאורך 47 מחקרים בחולים מאושפזים עם COVID-19 אשר קיבלו לרוב טיפול סטנדרטי למניעת קרישיות-יתר. עם זאת, לא ניתן גם להתעלם מהשיעור הגבוה (7.8%) של אירועי דמם במטה האנליזה.

אל מול הסיכון לדימום עולה השאלה אם מתן מינונים מוגברים של נוגדי-קרישה מתאימה בחולים אלו. אחת המומחיות בתחום מסבירה כי במרכז הרפואי בה היא עובדת ניתן טיפול מונע במינון ביניים במחלקות וביחידות טיפול נמרץ, אם כי הצעד הסביר ביותר או הגדלת המינון ממינון סטנדרטי למינון ביניים בחולים ביחידות טיפול נמרץ, בהם התועלת גדולה יותר ומאזן בטיחות-תועלת הוא טוב יותר.

מטה האנליזה שפורסמה בכתב העת CHEST הצביעה על שיעור תרומבואמבוליזם ורידי של 7.1% במחלקות פנימיות, אך שיעור של 27.9% ביחידות טיפול נמרץ, בעוד ששיעורי דמם מג’ורי עמדו על 4.4% בכלל החולים.

מצד שני, מנתונים ממאגר מטעם איגוד הלב האמריקאי עלה כי שיעורי פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי נמוכים מ-4%. חשוב מכך, מרבית האירועים התרומבוטיים שדווחו לא היו מסכני חיים.

ללא תלות בסיכון, אין עדויות מוצקות המעידות כי מתן תוספת נוגד-קרישה צפויה לסייע במקרים אלו.

חלק מהנתונים התצפיתיים ומחקר HESACOVID הקטן הציעו מתן מינון טיפולי מלא הציעו מתן מינון טיפולי מלא, אך גישה זו לא נתמכה בשלושה מחקרים אקראיים גדולים, כאשר כולם הפסיקו את הטיפול במינון תרפואיטי בחולים ביחידות טיפול נמרץ בשל העדר הוכחות לתועלת בהפחתת תמיכה באיברים ורמזים לסיכון עם הטיפול.

נתונים נוספים מתפרסמים בנושא זה, כאשר 4 מבין 75 מחקרים להערכת טיפול אנטי-תרומבוטי בוחנים מינו ביניים של LMWH (Low Molecular Weight Heparin) או UFH (Unfractionated Heparin) ביחידות טיפול נמרץ.

במחקר INSPIRATION משלימים חוקרים השוואה בין מינון מונע סטנדרטי או מינון ביניים בחולים עם COVID-19 ביחידות טיפול נמרץ. עד לפרסום הממצאים לא צפויה תשובה חד-משמעית בנושא.

שאלה נוספת נוגעת למקומו של טיפול נוגד-קרישה לאחר שחרור החולים מאשפוז, כאשר מעדויות עולה כי חולים עם COVID-19 בסיכון גבוה יותר מחולים אחרים לאירועי קרישיות-יתר. במחקר שכלל קרוב ל-5,000 חולים, 1.55% פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי בתוך 90 ימים מהשחרור מאשפוז בשל COVID-19, עם שיעורי תמותה של 4%. במחקר MARINER, כ-1% מהחולים לאחר-שחרור בקבוצת הפלסבו פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני או תמותה על-רקע זה.

עם זאת, ממחקר שפורסם לאחרונה מדנמרק לא עלו עדויות התומכות בסיכון תרומבוטי מוגבר לאחר השחרור של חולים עם COVID-19, בהשוואה לחולים שאושפזו מסיבות אחרות, או בהשוואה לחולים היסטוריים עם זיהום בשפעת.

אין מחקרים להערכת התועלת של הארכת טיפול למניעת קרישיות-יתר בחולים שאושפזו בשל COVID-19, אך מטה-אנליזה של מחקרים לפני המגפה הציעה ירידה של 39% בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולים לאחר אשפוז אקוטי, אם כי תועדו תוצאות סותרות במחקרים דוגמת MAGELLAN ו-MARINER. הסיכון לדימום היה גבוה יותר עם טיפול מונע לאחר שחרור, אך הסיכון האבסולוטי היה גבוה רק ב-0.3% במטה האנליזה.

בשלב זה, הנחיות מומחים אינן ממליצות על מתן טיפול מונע לאחר-שחרור בשל COVID-19. מומחים תומכים בקבלת החלטות בכל מקרה לגופו, כאשר יש לקחת בחשבון את גורמי הסיכון של כל חולה לדימום ולקרישיות-יתר.

לידיעה ב-MedPage Today


הערת מערכת:

אתם מומלצים לצפות בדיון בנושא זה בהשתתפות פרופ’ איתמר רז וד”ר דורית בליקשטיין .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    התועלת של טיפול מוקדם בפלזמה ממחלימים בחולים עם COVID-19

    מתן טיפול בפלזמה ממחלימים בתוך שבוע מהופעת תסמיני קורונה נסבל היטב, הפחית את שיעור האשפוזים והסיכון לתמותה בחולים מדוכאי חיסון עם COVID-19, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eBioMedicine. המחקר האקראי נערך ברחבי גרמניה, צרפת והולנד בין אפריל 2022 ועד נובמבר 2023 במטרה לבחון את הבטיחות והיעילות של טיטר גבוה של פלזמה ממחלימי קורונה […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

  • התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    התועלת של משלב סטטינים עם Ibrutinib בחולים עם CLL ו-SLL

    טיפול בסטטינים בחולים עם אבחנה של CLL (או Chronic Lymphocytic Leukemia) ו-SLL (או Small Lymphocytic Lymphoma) לווה בתועלת הישרדותית משמעותית עם ירידה של 45% בסיכון לתמותה כוללת וירידה של 27% בסיכון להתקדמות מחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. התועלת של הטיפול נותרה עם גישות טיפול שונות, ללא עליה באירועים חריגים חמורים. החוקרים […]

  • זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהום בקורונה מלווה בעליה בחומרת זיהומי RSV

    זיהומי RSV (או Respiratory Syncytial Virus) הופיעו בשלב מוקדם יותר לאחר מגפת הקורונה בהשוואה לעונות קודמות, עם עליה בשיעור המקרים החמורים הדורשים תמיכה נשימתית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Pediatrics. המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי כלל ילדים מתחת לגיל שנתיים שאושפזו בשל זיהום בדרכי נשימה תחתונות במהלך שתי עונות RSV (2017-2018 […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • משטר טיפול תרופתי חדש משפר הישרדות בקשישים עם DLBCL

    משטר טיפול תרופתי חדש משפר הישרדות בקשישים עם DLBCL

    משלב Polatuzumab Vedotin עם Rituximab, Cyclophosphamide, Doxorubicin ו-Prednisone (או Pola-R-CHP) מפחית את הסיכון להתקדמות מחלה, הישנות, או תמותה בהיקף של 37% לעומת טיפול סטנדרטי בחולים בגילאי 70 שנים ומעלה עם אבחנה של לימפומה מסוג DLBCL (או Diffuse Large B Cell Lymphoma), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. פרופיל הבטיחות היה דומה עם […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך