Fatty Liver

קשר בין מחלת כבד שומנית ובין סיכון קרדיווסקולארי מוגבר (מתוך New England Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

בגיליון ה-30 בספטמבר 2010 של ה- New England Journal of Medicine פורסמה סקירה ספרותית, העוסקת בקשר בין מחלת כבד שומנית לא-אלכוהולית (Nonalcoholic fatty liver disease, NAFLD) ובין הסיכון הקרדיווסקולארי. החוקרים מדווחים כי מטופלים עם NAFLD עלולים לסבול מסיכון קרדיווסקולארי מוגבר.

לדבריהם, קיימות ראיות לכך שמחלה קרדיווסקולארית מהווה את סיבת המוות המובילה במטופלים עם NAFLD מתקדמת, וכי קיים קשר בין NAFLD ובין סיכון מוגבר למחלות לב, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים הרגילים או מרכיבי התסמונת המטבולית. הם מוסיפים כי ייתכן ו-NAFLD קשורה לפתוגנזה של מחלה קרדיווסקולארית, אך מדגישים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא.

החוקרים כותבים כי עד כה לא ברור מהם המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין NAFLD ובין מחלה קרדיווסקולארית. בין ההסברים האפשריים הם מציינים כי השמנה ויסרלית ודלקת עלולות לעורר שחרור כבדי של חומרים המעודדים את תהליך הטרשת. מנגנון אפשרי אחר הוא התפתחות של תנגודת לאינסולין, הפרעות קרישה ודיסליפידמיה, המהוות גורמי סיכון למחלה קרדיווסקולארית.

לאור זאת, יעדי טיפול אפשריים בחולים עם NAFLD הם צמצום התנגודת לאינסולין וטיפול בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים. באוכלוסיה זו מומלץ על תזונה מתאימה ופעילות גופנית לירידה במשקל, וכן טיפול בכל אחד ממרכיבי התסמונת המטבולית, כאשר רצוי לבחור בטיפולים עם השפעה כבדית חיובית. טיפולים אלו עשויים לכלול ניתוח בריאטרי במקרי השמנת יתר, ותרופות המשפיעות על מערכת הרנין-אנגיוטנסין לטיפול ביתר לחץ דם. בחולי סוכרת עם NAFLD ממליצים הכותבים לבחור בתרופה מקבוצות הביגואנידים או ה- Thiazolidinediones. באשר לסטטינים, הם מציינים כי אין מניעה לטפל בתרופות מקבוצה זו בחולים עם NAFLD בעלי התוויה מקובלת לטיפול בתרופה, אך עד כה לא נמצאו ראיות מבוססות לכך שהתרופות מסייעות לטיפול ב-NAFLD. החוקרים מדגישים כי מטופלים עם NAFLD אינם סובלים מסיכון מוגבר לרעילות כבדית אידיוסינקרטית הקשורה לשימוש בסטטינים.

החוקרים כותבים כי טיפול תרופתי המיועד ל-NAFLD מומלץ במטופלים עם סיכון גבוה להתקדמות המחלה. הם מדגישים כי נערכו מעט עבודות אקראיות-מבוקרות בתחום ועל כן אין המלצות חד משמעיות לטיפול ב-NAFLD. בין הטיפולים האפשריים ניתן לציין נוגדי חמצון, נוגדי ציטוקינים, וחומרים בעלי הגנה כבדית (כולל מלחי מרה).

כמו כן, לא ברור האם טיפול ב-NAFLD עשוי לצמצם את הסיכון להתפתחות או התקדמות מחלה קרדיווסקולארית. החוקרים מוסיפים כי עדיין לא ברור מהו הערך הפרוגנוסטי של NAFLD בהערכת הסיכון הקרדיווסקולארי.

הם מסכמים כי הראיות הקיימות תומכות בביצוע הערכת סיכון קרדיווסקולארית במטופלים עם NAFLD. לדבריהם, מטופלים אלו עשויים להיות מועמדים הן לטיפול מוקדם במחלה הכבדית, והן לטיפול מוקדם המכוון לצמצום גורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים.

N Engl J Med. 2010;363:1341-1350.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך