Fatty Liver

איזו תזונה בריאה לכבד שומני?/מאמר אורח מאת ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו סי

הכבד השומני היא מחלה, הנגרמת עקב הצטברות של שומן בתאי הכבד מעל הרמה המומלצת (מעל 5%). סוג השומן העיקרי שמצטבר הוא טריגליצריד, שומן המגיע מהמזון שאנו אוכלים וגם שומן שנוצר בגוף. רמת השומן בכבד עולה כאשר כמות השומן המגיעה לכבד גדולה יותר מכמות השומן היוצאת ממנו. תאי הכבד השומני יכולים להפוך לתאים דלקתיים, ויכול להיגרם נזק לכבד ולגרום לפיברוזיס (הצטלקות הכבד), ובמקרים חמורים גם לשחמת כבד. לרגל יום הצהבת הבנ”ל שאלנו את ליטל פינגרץ, דיאטנית קלינית בסטודיו סי, שאלות בנושא, שחשוב לכל אחד ואחת מאתנו לדעת!

מהם הגורמים להיווצרותו, ומי צפוי בעיקר לפתח כבד שומני?

כבד שומני שכיח יותר באנשים בעלי עודף משקל והשמנה, חולי סוכרת סוג 2, באנשים הסובלים מתסמונת מטבולית (קבוצה של מצבים רפואיים הקשורים עם עודף משקל והשמנת יתר) או תכונה אחת או יותר של התסמונת המטבולית. אנשים הסובלים מתסמונת מטבולית נוטים יותר לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב. כמו כן, אנשים בעלי פרופיל שומנים גבוה בדם, כולל טריגליצרידים גבוהים, רמות גבוהות של סך הכולסטרול והכולסטרול הרע (LDL), ורמות נמוכות של הכולסטרול הטוב (HDL) יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח כבד שומני.

מחקרים מראים, כי כבד שומני קיים אצל כ- 40-80% מהאנשים החולים בסוכרת סוג 2 וכן ב- 30-90% מהאנשים הסובלים מהשמנה.

ישנם מחקרים המראים, כי גנים מסוימים עשויים לגרום לפתח יותר כבד שומני, אך עדיין דרושים מחקרים נוספים כדי ללמוד את תפקיד הגנים והשפעותיו על היווצרות כבד שומני.

כבד שומני יכול להתפתח גם אצל אנשים שאינם סובלים מגורמי הסיכון שהוזכרו, למשל אצל אנשים בעלי היסטוריה של שימוש כבד באלכוהול ואז מדובר במחלת כבד אלכוהולית.

כיצד מאבחנים כבד שומני?

הרופאים מתייחסים באבחנתם להיסטוריה הרפואית, בדיקת דם של אנזימי הכבד המראה ערכים גבוהים שלהם בדם, תוך שלילת גורמים אחרים (כמו, מינון יתר בתרופות העלול להזיק לכבד, מחלות נגיפיות של הכבד, מחלות כבד שונות וצריכת אלכוהול). לאחר שלילת הגורמים האחרים, הרופא ימליץ על ביצוע בדיקת אולטרה סאונד בטני. צבעו של הכבד השומני יראה בצבע בהיר לבן, כך ניתן לראות שמדובר בכבד שומני. על ידי מישוש אזור הכבד (הנמצא בצד הימני של חלל הבטן), הרופא יכול לבדוק אם הוא מוגדל כתוצאה מהצטברות השומן בתוכו. כדי לדעת אם חלה החמרה במצב הכבד למצב דלקתי או פיברוטי, דרוש לבצע בדיקת ביופסיה של הכבד.   

מהו הטיפול התזונתי שיכול לסייע? 

אם אין לכם מחלת כבד שומני אך יש תסמינים העלולים לגרום לכבד שומני, תוכלו למנוע היווצרות כבד שומני על ידי תזונה בריאה, הגבלת גודל המנות בארוחות, ושמירה על משקל תקין.

אם אתם סובלים מכבד שומני, הרופא ימליץ על ירידה מתונה במשקל ולהגעה למשקל תקין, הפחתה ברמות השומנים בדם, ואיזון סוכרת אם קיימת או מניעת סוכרת. הרופא ימליץ על טיפול תזונתי על ידי דיאטנית שתתאים תפריט אישי המותאם לטיפול בכבד שומני והמחלות הנלוות (במידה ויש). הדיאטנית תתאים את התוכנית התזונתית למטרת ירידה הדרגתית במשקל והגעה למשקל תקין, הפחתה בצריכת שומנים רווים וסוכרים, והגעה לשמירה על אורח חיים בריא הכולל שילוב של תזונה נכונה ופעילות גופנית.

דגשי הטיפול התזונתי יכללו:

·         הפחתה בצריכת שומן רווי, המצוי בבשר אדום, חמאה ושאר מוצרי חלב עשירים בשומן. הפחתה בצריכת שומן טרנס, המצוי במזונות המכילים שמן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית, כגון קרקרים וחטיפים, ומאפים כגון עוגיות ועוגות, ומזונות מטוגנים כגון סופגניות וצ’יפס.

·         החלפת השומנים הרווים ושומן הטרנס בתזונה בשומנים בלתי רווים ובייחוד שומן חד בלתי רווי ושומן רב בלתי רווי מסוג אומגה 3. נמצא קשר ישיר בין צריכה של השומנים הבלתי רווים להפחתת הסיכון לחלות במחלות לב באנשים הסובלים מכבד שומני בייחוד צריכה של אומגה 3 וחומצת שומן חד בלתי רווי (אומגה 9). המזונות העשירים באומגה 3 המומלצים הם דגי מים עמוקים כגון סלמון, טונה, זרעי פשתן וצ’יה, אגוזי מלך, שמן קנולה ושמן פשתן. המזונות העשירים באומגה 9 הם שמן זית, אבוקדו, שקדים ואגוזי לוז.

·         הקפדה על תפריט דל פחמימות, תוך העדפה לצריכת מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך (דירוג הפחמימות במזונות והשפעתן המיידית על רמת הגלוקוז בדם). מומלץ להעדיף צריכה של דגנים מלאים, קטניות וירקות, ולהמעיט בצריכה של מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה כמו לחם לבן, תפוח אדמה ואורז לבן. כמו כן מומלץ להימנע מסוכרים פשוטים וממזונות העשירים בפרוקטוז (סוכר הפירות), סוכר פשוט הנוטה להפוך לשומן ולהצטבר בכבד. פרוקטוז נמצא בחטיפים ובממתקים, במשקאות קלים וממותקים, במשקאות אנרגיה, במיצים, בסירופ תירס ובפירות.

·         מומלצת ירידה הדרגתית במשקל. מחקרים מראים, כי ירידה של 5%-7% מהמשקל הפחיתה משמעותית את השומן בכבד ושפרה את מדדי אנזימי הכבד. הירידה במשקל צריכה להיעשות בהדרגה, שכן ירידה קיצונית במשקל עלולה לא רק שלא לסייע אלא אף להחמיר את הכבד השומני ולהביא לידי דלקת בכבד ואף לשחמת כבד.

·         הדיאטה המומלצת ביותר לטיפול בכבד שומני היא הדיאטה הים תיכונית הכוללת צריכה מוגברת של ירקות, אכילת דגי מים עמוקים לפחות 3 פעמים בשבוע, ואכילה יום יומית של שמן זית, זרעים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים.

·         מומלץ לשלב פעילות גופנית יחד עם תזונה נכונה. פעילות גופנית נמצאה כמסייעת להפחתה בשומן הכבדי, ללא קשר למשקל.

·         מומלץ להימנע משימוש מופרז באלכוהול, אשר עלול לגרום נזק לכבד. שימוש מופרז באלכוהול לגברים מוגדר כמעל 4 משקאות אלכוהוליים ביום או יותר מ- 14 משקאות אלכוהוליים בשבוע, ועבור נשים יותר מ-3 משקאות אלכוהוליים ליום, ויותר מ-7 משקאות אלכוהוליים בשבוע.  

מקורות:

1.    U.S. Department of Health and Human Services

2.    National Institute of Diabetes and Digestive and Kidney Diseases

3.    Chalasani N, Younossi Z, Lavine JE, et al. The diagnosis and management of non-alcoholic fatty liver disease:  practice guideline by the American Association for the Study of Liver Diseases, American College of Gastroenterology, and the American Gastroenterological Association. Hepatology. 2012;55(6):20052023

4.    Brunt EM, Wong VW, Nobili V, et al. Nonalcoholic fatty liver disease. Nature Reviews Disease Primers. 2015;1:15080

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים מפתחים אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר דלקת לבלב חדה (eClinicalMedicine)

    למעלה משליש מהחולים עם דלקת לבלב חדה צפויים לפתח אי-ספיקת לבלב אקסוקריני לאחר 12 חודשים, כאשר הגורמים העיקריים המנבאים סיבוך זה כוללים דלקת לבלב אידיופטית, מחלה בדרגת חומרה בינונית-חמורה או חמורה והיסטוריה קודמת של סוכרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת eClinicalMedicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אי-ספיקת לבלב אקסוקריני נקשרה באופן מסורתי עם […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות לופוס בנשים (Arthritis Care Res)

    בנשים עם צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד נרשמה עליה של 56% בסיכון לאבחנה של לופוס, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר של מוצרי מזון אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis Care & Research. מבין כלל מוצרי המזון, משקאות ממותקי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים נקשרו בקשר הבולט ביותר עם לופוס. להערכת הקשר […]

  • צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    צריכת פירות ושיבולת שיעול עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-EASD)

    בילדים עם נטייה גנטית לסוכרת מסוג 1, צריכה רבה יותר של פירות, שיבולת שיעול או שיפון עלולה להוביל לעליה בסיכון לסוכרת מסוג 1 ואוטואימוניות של איי לבלב עד גיל 6 שנים, בעוד שצריכת פירות יער עשויה להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-European Association for the Study […]

  • אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    אלכוהול מעלה את הסיכון לגאוט בשני המינים אך בצורה בולטת יותר בגברים (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי צריכה רבה יותר של אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לגאוט, כאשר העלייה בסיכון בולטת יותר בגברים לעומת נשים. הבדלים תלויי-מגדר אלו עשויים לנבוע מהבדלים בסוגי האלכוהול ששותים גברים ונשים ולא מהבדלים ביולוגיים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי בחן את הקשר בין צריכה כוללת וספציפית של אלכוהול ובין הסיכון […]

  • הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הגבלת צריכת מלח עשויה לסייע במניעת פרפור פרוזדורים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת מלח בחולים עם צריכת נתרן יומית גבוהה ובסיכון גבוה לפרפור פרוזדורים עשויה להפחית את הסיכון להיארעות הפרעת הקצב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מסבירים כי אין מחקרים רבים להערכת הקשר בין צריכת נתרן ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת […]

  • צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכת חלבון סויה לפני השינה עשויה לשפר את איכות השינה (מתוך כנס NUTRITION)

    צריכה גבוהה יותר של חלבון, בפרט סויה, כחצי שעה לפני השינה מלווה בשיפור איכות השינה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עם הגיל חלה ירידה באיכות השינה, כאשר איכות שינה ירודה מלווה במכלול סיכונים רפואיים, כולל סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. לפיכך, הם ביקשו לבחון […]

  • חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מעלה את הסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדות (Am J Obstet Gynecol)

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תוך-רחמית למטפורמין אינה מלווה בעליה בסיכון לסיבוכים נוירו-התפתחותיים בילדים עד גיל 14 שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול במטפורמין בזמן היריון ובין התוצאות הנוירו-התפתחותיות בצאצאים. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי MEDLINE, Embase […]

  • הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    הטיפ השבועי עם פרופ' איתמר רז: כל מה שצריך לדעת על השמנה

    שלום וברוכים הבאים לפרק של “טיפ מחדר הרופא”.  היום נעסוק בשאלות בנושא השמנה – מה משפיע יותר על התפתחות השמנה: הגנטיקה או הסביבה, האם השמנה היא תמיד מחלה ולמה יש שינוי בצורת ההשמנה לאחר גיל המעבר? בפרק זה נבחן את תפקידי הגנטיקה והסביבה בהתפתחות השמנת יתר, ננסה להבין איך הם משתלבים זה בזה, ונשמע מפרופסור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה