משלב מחלת כבד סטאטוטית על-רקע הפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease) עם זיהום בנגיף HIV אינו מעלה את הסיכון לשחמת כבד או ממאירות כבד, בהשוואה ל-MASLD בלבד. עם זאת, מהנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology עולה כי היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים גבוהה יותר משמעותית בחולים עם שתי המחלות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי MASLD נפוצה מאוד במבוגרים עם HIV, אך ההשפעה של הזיהום הנגיפי על הכבד ועל הסיכון למחלות לב וכלי דם בחולים עם MASLD אינה ידועה. להערכת הנושא הם השלימו מחקר מותאם שכלל יוצאי צבא עם MASLD ללא שחמת כבד, עם או ללא HIV ובחנו את שיעורי היארעות שחמת כבד, סרטן כבד וסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כמו גם הישרדות כוללת בשתי הקבוצות. עוד נבחנו תוצאים אלו בחולים עם MASLD עם HIV אשר קיבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי ואלו שלא קיבלו טיפול תרופתי.
לאורך חציון מעקב של 10.4 שנים אחר חולים עם MASLD ו-HIV ושל 11.8 שנים אחר חולים עם MASLD בלבד, שיעורי ההיארעות הכוללים של שחמת כבד (0.97 לעומת 1.06 מקרים ל-100 שנות-אדם; p=0.54) וסרטן כבד (0.26 לעומת 0.17 מקרים ל-100,000 שנות-אדם, p=0.23) היו דומים, ללא תלות בטיפול אנטי-רטרוויראלי.
מנגד, היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים הייתה גבוהה יותר משמעותית באלו עם MASLD עם HIV לעומת אלו ללא הזיהום הנגיפי (5.18 לעומת 4.48 מקרים ל-100 שנות-אדם, P=0.03). ההיארעות גם הייתה גבוהה יותר בחולים עם MASLD ו-HIV שלא היו תחת טיפול אנטי-רטרוויראלי, בהשוואה לאלו שהיו תחת טיפול תרופתי כנגד HIV (5.83 לעומת 4.70 מקרים ל-100 שנות-אדם, p=0.07).
בהשוואה לאלו עם MASLD ללא HIV, שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר חמש שנים היו נמוכים יותר משמעותית בחולים עם MASLD ו-HIV (91.3% לעומת 85.7%). בחולים עם MASLD ו-HIV, קבלת טיפול אנטי-רטרוויראלי לוותה בשיעורי הישרדות לאחר חמש שנים שהיו גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לחולים שלא קיבלו טיפול אנטי-רטרוויראלי (87.4% לעומת 81.6%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי הבטחת טיפול מתאים ומוקדם כנגד HIV חשובה בחולים עם MASLD וזיהום בנגיף HIV, זאת לצד איזון הפרעות מטבוליות העלולות לתרום לסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם ותמותה מוגברת באוכלוסייה זו.
Am J Gastroenterol, April 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!