תסמונת מעי רגיז מלווה בסיכון מוגבר לפיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Biomedicines.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי להערכת שיעורי הימצאות וגורמים המנבאים פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית בחולים מאושפזים עם תסמונת מעי רגיז, בהשוואה לאלו ללא מחלת המעי. הם התבססו על קודי ICD-10 לניתוח נתונים ממדגם National Inpatient Sample לשנים 2016-2019 וכן השלימו ניתוח תתי-קבוצות להערכת הקשר עם תסמונת מעי רגיז ודפוס אירועי שלשול, תסמונת מעי רגיז ודפוס עצירות ותסמונת מעי רגיז עם דפוס משולב.
מבין 1.2 מיליון חולים עם תסמונת מעי רגיז שנכללו במחקר, ב-10.7% מהחולים הייתה אבחנה נלווית של פיברומיאלגיה וב-0.4% הייתה אבחנה של תסמונת עייפות כרונית. מרבית החולים עם פיברומיאלגיה (96.5%) ותסמונת עייפות כרונית (89.9%) היו נשים ולבנים (86.5%). שכיחות תסמונת עייפות כרונית גם הייתה הגבוהה ביותר בלבנים (90.7%).
שיעורי הימצאות פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם תסמונת מעי רגיז, בהשוואה לאלו ללא מחלת המעי (יחס סיכויים מתוקן של 5.33 לפיברומיאלגיה ויחס סיכויים מתוקן של 5.4 לתסמונת עייפות כרונית).
מהנתונים עלה כי שלושת דפוסי תסמונת מעי רגיז נקשרו באופן בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לפיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית.
גורמים שניבאו באופן בלתי תלוי סיכון מוגבר לפיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית כללו גיל מתקדם (יחס סיכויים מתוקן של 1.02 בשני המקרים), מין נקבה (יחס סיכויים מתוקן של 11.2; יחס סיכויים מתוקן של 1.86, בהתאמה) וגזע לבן (יחס סיכויים מתוקן של 2.04 ; יחס סיכויים מתוקן של 1.69, בהתאמה).
בסיכומו של דבר, גזע לבן, מצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, עישון, צריכת אלכוהול, השמנה והיפרליפידמיה נקשרו כולם עם סיכון מוגבר לפיברומיאלגיה. באשר לתסמונת עייפות כרונית, החוקרים זיהו סיכון מוגבר עם גזע לבן, מצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, עישון, השמנה והיפרליפידמיה.
החוקרים קוראים לרופאים לשלב במסגרת הטיפול בחולים עם תסמונת מעי רגיז בדיקות סקר להפרעות סומטיות אחרות ולקבוע אם יש צורך בייעוץ רופאים מומחים אחרים, דוגמת ריאומטולוגים ופסיכיאטרים, במטרה לשפר את המצב הבריאותי הכולל של חולים אלו.
Biomedicines, Sep 22, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!