Fractures

מה הרמות המומלצות של ויטמין D ?/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

לויטמין D חשיבות רבה מעבר למאזן סידן וחוזק עצמות. בעבודות שונות נמצא קשר בין חסר ויטמין D לאחוזי תמותה גבוהים, אוסטיאופורוזיס, גידולים, סכרת, מחלות של מערכת השלד, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, מחלות אוטואימוניות ורמת ביצועים גופניים.

בגוף האדם מיוצר ויטמין D בעור. כמותו בתזונה הרגילה זניחה למדי. חשיפה לשמש (למעשה לקרינה אולטרא סגולית B ) הופכת 7 דה-הידרו-כולסטרול לכוליקציפרול תרכובת הידועה כויטמין D . ויטמין D עובר בכבד הידרוקסילציה ל 25 הידרוקסי-ויטמין D (קלצידיול) והאחרון עובר בכליה הידרוקסילציה נוספת והופך להורמון הפעיל (קלציטריול). הכליות מפרישות הורמון זה לסרום וכך מווסתות  את רמת הסידן בגוף. כפי שצויין להורמון הפעיל קלציטריול חשיבות רבה רב מערכתית מעבר למערכת השלד בלבד.

במספר מאמרים נטען כי באזורים בהם החשיפה לשמש נמוכה, (למשל בוסטון ואדמונטון) אין הבטחה לרמות מתאימות של ויטמין D משך כל השנה, ולפיכך האוכלוסייה סובלת למעשה מחסר ויטמין D .

נהוגות מספר שיטות להעריך מהן הרמות הרצויות של ויטמיןD בסרום, רובן עקיפות. כך למשל היפרפראתירואידיזם משני עלול להיגרם מרמות נמוכות של ויטמין D , לכן מדידת רמות הורמון PTH עשויות ללמד מהי הרמה המומלצת של ויטמין D . אבל, על פי שיטה זו אין קונסנזוס בין החוקרים לגבי רמת הויטמין הרצויה. דרך עקיפה נוספת, היא מדידת צפיפות עצם (BMD ), שכן BMD נמוך נלווה לרמות נמוכות של ויטמין  D . אולם גם שיטה זו לא הביאה לאחידות דעים בספרות.  שיטה נוספת היא בדיקת היסטומורפומטרית של אוסטאואיד העצם בביופסיות עצם מאנשים ללא מחלת עצם ידועה. לשיטה זו מגרעות בולטות כיוון שמינרליזציה של העצם ורמות סידן תלויות לא רק ברמות ויטמין D

מוסכם כי רמת ויטמין D צריכה להיות גבוהה מ 20ngml , אבל יש הטוענים כי 30ng/ml היא הרמה הרצויה.

מטרות: המלצה על הרמה המינימלית של ויטמין D בסרום ועל הדרכים להגיע לרמה זו.

שיטה: סקירת ספרות נרחבת, הוצאת המחקרים הרלבנטים וניתוחם.

תוצאות: נמצאו 49 מאמרים שעמדו בתנאי הסף של החוקרים. על סמך עבודות אלו, שתי השיטות העקיפות רמות הורמון פאראתירואיד וצפיפות עצם לא הביאו לקונסנזוס לגבי הרמה הרצויה של ויטמין D . על פי בדיקה היסטומורפומטרית של ביופסיית עצם, הסיקו המחברים כי הרמה הנדרשת בסרום גבוהה מ 30ng/ml .

מהן הדרכים להשיג רמה זו? המחברים מצביעים על חסר ויטמין D כמחלה אנדמית למספר מדינות. כך למשל בצפון גרמניה 90% מהאוכלוסייה סובל מחסר בויטמין D . מדובר לא רק באוכלוסייה מבוגרת אלא גם בילדים (בסקר שנערך בגרמניה ל 87% מהילדים בגיל 3-17 שנים רמות נמוכות של ויטמין D ).ממצא זה מיוחס למיעוט החשיפה לשמש בגרמניה והימנעות ממזון מועשר בויטמין D .

אחת העבודות הצביעה על הצורך במתן ויטמין D לכל האוכלוסייה. IU 1000 של ויטמיןD  ביום בגרמניה היו מונעים 25000 שברי צוואר ירך כל שנה ומביאים לחיסכון המוערך ב 2.5 ביליון יורו בשנה. בארה”ב מינון יומי כזה היה מביא לחיסכון של כ 24-31 ביליון דולר בשנה.

דיון: המגרעת העיקרית של המחקר, היא קביעת הרמה הרצויה של ויטמין D בסרום על סמך רמתו באנשים בהם המינרליזציה של אוסטאואיד העצם נמצאה תקינה. החוקרים מסבירים כי בשיטות העקיפות האחרות לא ניתן היה להגיע לקונסנזוס.

מוסכם אם כן כי הרמות המינימליות של ויטמין D צריכות להיות גבוהות מ 30 ng/ml . האם רמות גבוהות יותר מאפשרות ביצועים טובים יותר ברמה הספורטיבית? זו נקודה נוספת למחקר עתידי. האם אמנם החסר הספציפי הויטמין D הוא הגורם לתחלואה רב מערכתית? האמנם בו יש לתלות את הסיבה למחלות גידוליות ,מחלות לב מחלות אוטואימוניות וכן הלאה? נמצא כי רמות נמוכות של ויטמין D נובעות מבריאות ירודה. כלומר יתכן כי חסר ויטמין D  נובע מבריאות לקויה ואינו הגורם לה. 

למרות זאת, הרושם הוא שחסר ויטמין D פוגע בלפחות מחצית מתושבי מערב אירופה וצפון אמריקה. זאת על אף שבמדינות רבות נהוג להעשיר מזון בויטמין D , נותר לפיכך לקבוע איזה מזון מומלץ להעשיר בויטמין ובאיזה כמות. העשרת המזון בויטמין יעילה, פשוטה ויחסית אינה יקרה.

C. von Domarus, J. Brown, F. Barvencik, M. Amling, P. Pogoda. How much vitamin D do we need for skeletal health?  Clin Orthop Relat Res. 2011 Mar 30. [Epub ahead of print]

הערות העורך: לא, אן לי מניות בחברות מייצרות ויטמין D , ואף לא טובת הנאה או אחוזים מהפצת תכשירי ויטמין D . אז מדוע בכלל לעסוק בנושא? שהרי בארצנו שטופת השמש “אין מצבים של חסר ויטמיןD “, כך אמר המרצה שלי לאנדוקרינולוגיה בבית הספר לרפואה.

כאורטופד ילדים העניין שלי בויטמין D התעורר לאחרונה עם המעבר לירושלים, בה אחוז האוכלוסייה היהודית חרדית והערבית דתית גבוה יחסית. נחרדתי לגלות תינוקות רבים הלוקים בגנוורום עם שינויים רנטגניים המתאימים לרככת ורמות נמוכות מאד של ויטמין D (תחת 10 ng/ml ).  חובה לזכור, כי גם בארצנו החשיפה האפקטיבית לקרינת UV , בקרב העוטים שכבות רבות של לבוש, עלולה להיות נמוכה ובאלה יש לעודד יותר חשיפה לשמש או נטילת תכשירים מתאימים או מזון מועשר בויטמיןD .

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    היענות ממושכת לדיאטה ים-תיכונית מפחיתה היארעות סוכרת לאורך שני עשורים (Metabolites)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Metabolites עולה כי היענות ארוכת-טווח לדיאטה ים-תיכונית מספקת הגנה מפני התפתחות סוכרת מסוג 2. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין היענות לדיאטה ים תיכונית ובין היארעות סוכרת מסוג 2 לאורך שני עשורים במבוגרים שלקחו חלק במחקר ATTICA. מדובר במחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל 3,042 גברים ונשים מיוון. נתונים […]

  • טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    טרום-סוכרת מלווה בצמצום מגוון מיקרוביאלי במערכת העיכול (Nutrients)

    המגוון הביולוגי של המיקרוביום במערכת העיכול מצומצם יותר בחולים עם טרום-סוכרת לעומת נבדקים בריאים, כאשר ההרכב כולל כמות קטנה יותר מהזנים המעורבים במסלולים עיקריים של פיזיולוגיה ומטבוליזם, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הוכיחו את הקשר בין הרכב החיידקים במעי, הרגלי תזונה, משק סוכר ועמידות לאינסולין, […]

  • סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    סיכון מוגבר לסוכרת בחולים לאחר התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים שעברו התערבות ניתוחית לטיפול בתסמונת תעלה קרפאלית סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת הינה גורם סיכון לתסמונת תעלה קרפאלית, אך לא ידוע אם תסמונת תעלה קרפאלית מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשלב מאוחר יותר. לבחינת הנושא הם […]

  • דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן עשויה לשפר בריאות קרדיו-מטבולית בחולים עם סוכרת מסוג 1 (Clinical Diabetes)

    דיאטה טבעונית דלת-שומן – עתירת סיבים ופחמימות עם צריכה מתונה של חלבונים – עשויה להפחית את הדרישה לאינסולין, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר איזון גליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 1, בהשוואה לדיאטה קונבנציונאלית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Diabetes. ההשפעות של דיאטה טבעונית דלת-שומן (ללא פחמימות או הגבלת מנות) נבחנו אל מול דיאטה […]

  • מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    מזון אולטרה-מעובד עשוי להביא לעליה בסיכון לגלאוקומה (Nutrients)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד, בפרט מתוקים, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. מהנתונים עולה כי הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון לגלאוקומה היה משמעותי בגברים ובמבוגרים בגיל מתקדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין מזון אולטרה-מעובד ובין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, […]

  • צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד עלולה להביא לעליה בסיכון ארוך הטווח לתסמונת מעי רגיז (Clinical Gastroenterology and Hepatology)

    צריכה רבה של מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמונת מעי רגיז (Irritable Bowel Syndrome), עם קשר מנה-תגובה משמעותי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. העלייה המקבילה בצריכת מזון אולטרה-מעובד ובשיעורי אבחנת תסמונת מעי רגיז בשנים האחרונות מהווה מקור לדאגה, אך אין עדויות אפידמיולוגיות אודות הקשר בין צריכת מזון […]

  • טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול תרופתי קודם להשמנה מפחית את היקף הירידה במשקל תחת Semaglutide (מתוך Diabetes, Obesity, and Metabolism)

    טיפול ב- Semaglutide (וויגובי) מוביל לירידה גדולה יותר במשקל במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר אשר לא קיבלו קודם לכן טיפול תרופתי כנגד השמנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת Semaglutide, אגוניסט לקולטן ל-GLP-1, הדגימו השפעה הטרוגנית על משקל הגוף באלו עם עודף-משקל […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה