ספורט החורף הכולל סקי וגלשני שלג צובר פופולאריות רבה. לענפי הספורט האלו פציעות אופייניות הקשורות למהירות הגבוהה, לתנועות הייחודיות לגלישה ולציוד הנלווה.
אפידמיולוגיה: שכיחות הפציעות מוערכת כ 2.5 פציעות ל1000 ביקורים ו 6.1 פציעות ל 1000 ימי פעילות גלשן שלג. שכיחות הפציעות גבוהה יותר בקרב ילדים ובני נוער.
סוגי פציעות: פציעות בגפיים התחתונות שכיחות יותר בסקי רגיל. לפציעות גפיים עליונות שכיחות גבוהה יותר בקרב הגולשים בגלשני שלג, בעיקר פציעות בעצם הבריח, כתף ושורש יד. פציעות עמוד שדרה תתכנה בשני סוגי הגלישה, אך שכיחות יותר בסקי רגיל. עמוד שדרה מותני הוא הנפגע ביותר, אולם תתכנה גם פציעות בעמוד שדרה חזי וצווארי.
חובה לזכור כי בפציעות אלו המתרחשות במהירות גבוהה, תתכנה גם פציעות רב איבריות כולל פציעות ראש צוואר קשות וכן פציעות חזה ובטן.
פציעות עמוד שדרה: שכיחות פציעות אלו יכול להגיע לעד 20% מסך הפציעות. הקפיצות החוזרות והנחיתות מגובה תורמות לשכיחות הגבוהה. הפציעה הנפוצה היא שבר בחולייה השכיחים ביותר שברי פרץ – Burst fractures ושברי דחיסה. עוד יתכנו שברי פסט בעמוד שדרה צווארי. קיימים דיווחים שונים לגבי שכיחות פציעות חוט שדרה הקשורות לסקי. אלו יכולות להופיע כנלוות לשבר, אך גם מסיבות אחרות למשל פריצת דיסק צווארי.
פציעות אגן ומפרקי ירך: פציעות אלו שכיחות פחות בסקי וגלישת שלג. החמורות שבהן נצפו לאחר קפיצות או היתקלויות, והקלות לאחר נפילות. אחת הפציעות האפשריות, הדורשת אבחון וטיפול מיידיים, היא פריקה טראומתית של מפרק הירך.
פציעות גפים תחתונות: הפציעות השכיחות ביותר בגפיים תחתונות הן פציעות גידים ורצועות סביב הברך, אלו מהוות 30-40% מהפציעות בסקי. קרעים ברצועה הצולבת הקדמית מהווים כ 17% מסך הפציעות בסקי. תוארו 3 מנגנונים אפשריים: האחד כוח וולגוס וסיבוב חיצוני בשל נפילה קדימה כאשר החלק הקדמי פנימי של מגלש הסקי קבוע ומהווה זרע מנוף ארוכה לכוח הוולגוס והסיבוב החיצוני. מנגנון אפשרי נוסף, הוא נפילה לאחור בברך מכופפת מסובבת פנימה. ולבסוף כוח המופעל ישירות על הטיביה בכיוון קדמי בעת נחיתה על הרגליים בברך ישרה. יהיה המנגנון אשר יהיה, הוא ייחודי לספורט הגלישה ולציוד הנדרש מגלשים או גלשן שלג.
מנגנון הוולגוס והסיבוב החיצוני עלול לגרום גם למתיחה או קרע של רצועה קולטרלית פנימית (MCL) ושל המניסקוסים. ואמנם חלק נכבד מפציעות אלו, מערב מספר רקמות בברך (קרע מניסקוס ב 61% ממקרי קרע צולבת קדמית, פגיעת סחוס מפרקי ב 54%, וב 32% פציעות רצועות נוספת בעיקר MCL).
שברים של הטיביה שכיחים למדי בספורט גלישת השלג. בגלשן שלג נפגעת יותר הטיביה המקורבת ובסקי הטיביה המרכזית. פציעות קרסול וכף רגל שכיחות בעיקר במחליקים על גלשן שלג. פציעות אלו כוללות נקעים ושברים בקרסול ושברים בכף הרגל. בסקי אופייני שבר של המשטח המפרקי הדיסטלי של הטיביה בזמן נחיתה מקפיצה.
פציעה ייחודית לגלשן שלג היא שבר של הפרוצסוס הלטרלי של הטלוס. השבר אף זכה לשם “שבר גולשי השלג” (Snow boarders fracture). המנגנון המשוער הוא איברסיה של העקב בשילוב עם דורסיפלקציה וכוח אקסיאלי המופעל על העקב. שבר זה הוא תוך מפרקי (מפרק טלוקלקניאלי ) לכן מחייב החזרה אנטומית.
פציעות גפה עליונה: פציעות בחגורת הכתפיים שכיחות בסקי ובעיקר בגלשני שלג. פציעות אלו מתרחשות בעיקר בנפילות וכוללות פגיעות בשרוול המסובב, פציעות במפרק אקרומיוקלוויקולרי ושברים בעצמות הבריח, פציעת מרפק נדירה יחסית הדורשת התערבות מהירה, היא פריקה מלאה, הנגרמת בעיקר בנפילות בגלשני שלג.
שברי רדיוס אולנא דיסליים הם הפציעה השכיחה בשורש היד, אך ייתכנו גם פריקות ושברי פריקה סביב עצם הלונייט כעדות לאנרגיה הגבוהה הכרוכה בנפילות בעת נפילה מגלשן שלג.
פציעת כף יד שכיחה יחסית בסקי, היא פגיעה ברצועה הקולטרלית של מפרק MPJ של האגודל (UCL). פציעה זו קרויה גם “אגודל גולשי הסקי” (Skiers thumb). המנגנון הוא אבדוקציה ויישור הנכפים על מפרק MPJ ראשון כאשר כף היד האוחזת במוט ההחלקה מכוונת לפנים. המוט נתקע בשלג או מתרחשת נפילה תוך כדי האחיזה במוט הסקי. הפציעה כאמור שכיחה מאד, ולעיתים הגולש מתעלם ממנה. בדיקת עזר יעילה מאד היא על קול מכוון לרצועה זו.
סיכום: שכיחות הפציעות בסקי מוערכת ב 2.5 מקרים ל 1000 ימי גלישה. פציעות הגפיים התחתונות שכיחות יותר בסקי וגפיים עליונות בגלשני שלג.
פציעת עמוד השדרה השכיחה ביותר היא שברים בחוליות.
קרעים ברצועה הצולבת הקדמית מהווים את הפציעה האורטופדית השכיחה ביותר בסקי.
שתי פציעות ייחודיות לענף ספורט זה הן: שברים בזיז הגרמי הצדדי בטלוס בגלשני שלג בהם מומלץ לטפל כירורגית במקרי תזוזה מעל 2 מ”מ, ופציעה בליגמנט הקולטרלי האולנרי של האגודל השכיח יחסית בסקי.
Telgheder ZL. Kistler BJ. Ski and Snowboard – Related Orthopedic Injuries. Orthop Clin N Am 51 (2020) 461469
הערות העורך: בשנים קודמות נובמבר סימן את תחילת עונת סקי החורף. רגיל הייתי לקבל שיחות טלפון מחברים ומחברים של חברים המתארים את החבלה הסיבובית של הברך, השבר בטיביה או הכאבים בכתף לאחר נפילה בלתי מוצלחת. מה לעשות, היו שואלים? לנתח? לחזור לארץ?
אז לשיחות האלו אינני מתגעגע, אבל לשגרת החורף בהחלט כן.
וכאשר תחזור המציאות הנורמלית, והיא תחזור מתישהו, מין הראוי להזכיר לגולשים: סקי וגלשני שלג מהווים ספורט עתיר פציעות. המהירות הגבוהה בהחלקה, המגלשים המחוברים לכפות הרגליים ומהווים זרוע מנוף ארוכה המעמיסה כוח אדיר על הגפה התחתונה בנפילה, כל אלו גורמים לפציעות באנרגיה גבוהה (High energy injury). לכן חלק נכבד מהן מחייב טיפול כירורגי. הפציעות הן נחלת כל הגולשים, מיומנים ומתחילים כאחד. אז אנא, כשייפתחו שוב השמיים וענות הסקי תחודש, היזהרו נא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!