Fractures

יתכן והטיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונדיזם, עלול דווקא להגביר את הסיכון לשברים (NEJM)

להפתעת החוקרים, נמצא שטיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונדיזם (חסר בטסטוסטרון) קשור לעלייה ולא לירידה בסיכון לשברים, זאת בניגוד לממצאים קודמים. כך דווח במחקר שפורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר החוקרים מציינים נתונים קודמים המצביעים על יתרונותיו של הטסטוסטרון לבריאות העצמות. עם זאת בעבר לא נעשו מחקרים ארוכי טווח ובעלי מדגם גדול הדרושים להערכה מדויקת של השפעתו על סיכון לשברים. על כן, החוקרים רצו לבחון את אמיתות תוצאות העבר על ידי בדיקת השפעת הטיפול בטסטוסטרון על תקרית השברים במדגם מייצג רחב בהרבה ממחקרים שנעשו קודם לכן.

המחקר נועד לבחון את השפעת הטיפול בטסטוסטרון על בריאות העצם בגברים מבוגרים עם היפוגונדיזם. במחקר סמיות כפולה (Double Blind Trial) השתתפו 5204 גברים בגילאים 45-80 עם מחלה או בסיכון למחלה קרדיווסקולרית. כמחצית טופלו בטסטוסטרון בעוד החצי השני טופל בפלצבו. תוצא משני היה השפעת הטיפול בטסטוסטרון על מחלות לב וכלי דם. ההנחה הראשונית של החוקרים הייתה שהטסטוסטרון ישפר את מבנה העצם ויפחית את הסיכון לשברים, כפי שנצפה במחקרים קודמים.

התוצאות הראו כי שברים קליניים התרחשו בלמעלה מ-3% בקבוצת הטסטוסטרון ולמעלה מ-2% בקבוצת הפלצבו (סיכון מיוחס של 1.43, רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.97). נראה כי גברים בקבוצת הטיפול חוו שיעורי שברים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הפלצבו. בעוד שהמחקר לא הראה סיכון מוגבר לאירועי קרדיווסקולריים חמורים בקבוצה שקיבלה טסטוסטרון לעומת קבוצת הפלצבו, טיפול בטסטוסטרון היה קשור לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים, תסחיף ריאתי ופגיעה חריפה בכליות. מהתוצאות עולה כי טיפול בטסטוסטרון בגברים עם היפוגונדיזם אינו מפחית את הסיכון לשברים ואף עלול לגרום לעלייה בסיכון.

החוקרם מציינים כי ככל הנראה שהטסטוסטרון כשלעצמו אינו גורם הסיכון לשברים ויתכן שזו דווקא ההתנהגות הנובעת מהטיפול בטסטוסטרון. כלומר, יתכן והטסטוסטרון מגביר את הסיכון לפעילות גופנית לא זהירה, המקושרת לעלייה בסיכון לשברים. עם זאת, רעיון זה נותר בגדר השערה בלבד כיוון שהחוקרים לא בחנו את הנושא במחקרם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי התוצאות מצביעות על הצורך בהערכה זהירה של הטיפול בטסטוסטרון, תוך שקול יתרונותיו וחסרונותיו והתחשבות באופי המטופל. הם מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר את המנגנונים המובילים לתוצאות אלו ולאופן שבו ניתן לנהל באופן בטוח את טיפול בטסטוסטרון בקרב גברים עם היפוגונדיזם.

 

The New England Journal of Medicine, Jan 18, 2024

לכתבה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה