Fungal & other Infectious

הנחיות חדשות לטיפול בסינוסיטיס (J Allergy Clin Immunol)

American Academy of Allergy, Asthma. And Immunology ו-American College of Allergy, Asthma & Immunology, עידכנו במשותף את הפרמטרים לאבחון וטיפול בסינוסיטיס. ההנחיות החדשות מתייחסות להגדרה מעודכנת של סינוסיטיס, והמלצות חדשות לאבחון וטיפול, כולל גורמי סיכון, טיפול אנטיביוטי וכד’.

הפרמטרים החדשים מכוונים לשפר את האבחנה והטיפול. דבר זה יביא לירידה בעלויות מערכת הבריאות, ואיכות חיים טובה יותר של חולי סינוסיטיס.

סינוסיטיס, או דלקת של אחד או יותר ממהסינוסים הפרה-נזאליים , מופיעים בכ-16% מהבוגרים בארה”ב, עם עלות של כ-5.8 בליון דולר בשנה על הוצאות בריאות.

הסיווג החדש של סינוסיטיס נערך על בסיס משך התסמינים והסינוסים הספציפיים המעורבים, או שניהם:


  • בסינוסיטיס אקוטית, תסמינים נמשכים פחות מ-4 שבועות, וכוללים תסמינים עקביים של זיהום בדרכי נשימה עליונות, נזלת מוגלתית, ניקוז לחלק האחורי של האף, גודש באף, אנוסמיה, כאב בפנים, כאב ראש, חום, שיעול, ו/או הפרשה מוגלתית.

  • בסינוסיטיס סב-אקוטית, תסמינים נמשכים 4-8 שבועות

  • בסינוסיטיס כרונית, אותם תסמינים כמו בסינוסיטיס אקוטית, הנמשכים לפחות 8 שבועות, בחומרה משתנה, ויש ממצאים אבנורמלים אופיניים בבדיקת CT או MRI. סינוסיטיס כרונית עשויה להופיע לעיתים עם תסמינים מעורפלים או סמויים.

  • בסינוסיטיס חוזרת, יש לפחות 3 התקפים של סינוסיטיס אקוטית בשנה, והתקפים שונים יכולים להיגרם מאורגניזמים שונים.

מחלות הקשורות בסינוסיטיס כוללת Otitis Media ו-Bronchial Asthma. זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות ונזלת אלרגית, המשפיעות על 35.9 מליון אמריקנים כל שנה, הם שני המצבים השכיחים החושפים לסינוסיטיס. סינוסיטיס אאזנופילית כרונית היפרפלסטית, היא צורה לא-זיהומית של סינוסיטיס כרונית.

זיהום ויראלי בדרכי הנשימה העליונות מקדים לעיתים קרובות זיהום חיידקי של הסינוסים ע”י Streptococcus Pneumonia, Haemophilus Influenza ו-Moraxella Catarrhalis. בנוסף לחיידקים אלו, פתוגנים נוספים לסינוסיטיס כרונית כוללים Staphylococcus Aureus, Pseudomonas Aeruginosa, אנארובים מסוימים ופטריות.

אבחון סינוסיטיס מבוסס על שילוב של היסטוריה קלינית, בדיקה פייזקלית, בדיקות הדמיה, ו/או מבחני מעבדה. סינוסיטיס כרונית מאובחנת בעיקר על סמך היסטוריה ובדיקה פיזיקלית, בדיקות הדמיה אינן נדרשות.

שיטות הדמיה עשויות להיות שימושיות לאישור אבחנת סינוסיטיס כאשר התסמינים מעורפלים, בדיקה פיזיקלית לא חד-משמעית, או מחלה קלינית נמשכת למרות טיפול תרופתי אופטימלי. CT הוא שיטת ההדמיה המועדפת, מאחר שיכול להדגים אבנורמליות הן ב-Ostiomeatal Complex ובחללי הסינוסים. הערכה מעבדתית כולל ציטולוגיה נזאלית, ביופסיה נזאלית או של הסינוס, או בדיקות לחסר חיסוני, CF או הפרעה בתפקוד Ciliary.

אם לא מתפתחים סימנים חמורים של סינוסיטיס אקוטית, דוגמאת חום, כאב בפנים או רגישות, או נפיחות סביב העין, לא ניתן אנטיביוטיקה למשך 10-14 ימים. למרות שאנטיביוטיקה היא הטיפול העיקרי לסינוסיטיס חיידקי אקוטי, עליה בעמידות לפניצילין עלולה לחייב שימוש באנטיביוטיקות אלטרנטיביות. בחירת האנטיביוטיקה מבוססת על היעילות הצפויה, עלות, ותופעות לוואי. טיפול במשך 10-14 ימים מתאים בד”כ למחלה אקוטית, אך טיפולים קצרים יותר עשויים להתאים באנטיביוטיקות חדשות. אם לא נרשם שיפור לאחר 3-5 ימים, יש לשקול אנטיביוטיקה חלופית.

קיימת מחלוקת באשר לתפקיד אנטיביוטיקה בסינוסיטיס כרונית. בסינוסיטיס זיהומית כרונית, יש מקום לטיפול ממושך יותר, עם דגש אפשרי לפתוגנים אנארוביים. במקרים של סינוסיטיס כרונית לא-זיהומית, לעיתים מכונה סינוסיטיס כרונית היפרפלסטית,יש לשקול מתן קורטיקוסטרואידים סיסטמי.

טיפול תרופתיים אחרים שיכולים לסייע במקרים של הישנות סינוסיטיס אקוטית וכרונית, עם קורטיקוסטרואידים לתוך האף, אנטי-היסטמינים, נוגדי-גודש, שטיפות סיליין, ממיסי מוקוזה, או תרופות המעודדות כיח. מתן תוך-ורידי של אימונוגלובולינים ניתן בחולים עם הפרעה תפקודית מוכחת של מע’ החיסון ההומורלית.

במקרים של סינוסיטיס כרונית או חוזרת עם הקשורה במצבים מסוימים ובחולים הממשיכים לסבול מסינוסיטיס לאחר שעברו פרוצדורות כירורגיות, יש לשקול הפניה למומחה לאלרגיה או אימונולוגיה. אינידקציות להפניה כוללות זיהום כרוני, חוזר, או Rhinosinusitis Fungal, ספקות באשר לחסר אימוני או מצב אלרגי, חוסר תגובה לטיפול אנטיביוטי סטנדרטי, הפשעות משמעותיות של סינוסיטיס על ביצועים ואיכות החיים, והופעת סינוסיטיס יחד עם נזלת אלרגית. ניתוח יישקל רק לאחר כשלון של הטיפול התרופתי.

למרות שסינוסיטיס כרונית באופן טיפוסי היא מחלה מולטיפקטוריאלית, עם פקטורים סביבתיים ופקטורים התלויים במאכסן, מחלה ממושכת מקומית, באזור Ostiomeatal Complex, משחקת תפקיד חשוב בהמשך התקדמות המחלה. ניתוח אנדוסקופי פונקציונאלי, של הסינוסים מביא לשיפור משמעותי במרבית המטופלים. עם זאת, שיפור משמעותי דורש לעיתים קרובות שילוב של התערבות כירורגית מתאימה, עם טיפול מקומי, אינטנסיבי, לאחר הניתוח, באזור הניתוח, וטיפול תרופתי מתאים.

J Allergy Clin Immunol. Posted online November 2005.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    עדויות עולם-אמיתי תומכות ביעילות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים

    מתוצאות מחקר בשלב 2 שפורסמו בכתב העת Allergy, עולה כי טיפול אימונותרפי פומי (Oral Immunotherapy) במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים הוביל לשיפור מדדי איכות חיים ולשינויים אימונולוגיים משמעותיים, כולל דיכוי תגובתיות תבחין עורי ועליה בריכוז נוגדנים ספציפיים כנגד בוטנים. המחקר בשלב 2 בחן את תוצאות טיפול אימונותרפי פומי במבוגרים עם אלרגיה לבוטנים על-בסיס עדויות עולם-אמיתי. במסגרת […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    פעילות באזופילים מנבאת תגובה לטיפול אימונותרפי תת-לשוני כנגד אלרגיה לבוטנים

    בילדים עם אלרגיה לבוטנים שהשיגו הפוגה עם טיפול אימונותרפי (SLIT או Sublingual Immunotherapy) תועדה פעילות באזופילים נמוכה יותר לפני הטיפול ודיכוי משמעותי יותר של באזופילים לאחר שנה אחת, בהשוואה לאלו שחוו כישלון טיפול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology. במסגרת המחקר בחנו החוקרים אם פעילות באזופילים מנבאת […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך