במאמר שפורסם בכתב העת BMJ ביקשו חוקרים להעריך את התועלת של גישות שונות, הכוללות דחיית מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי כנגד זיהומים חדים בדרכי הנשימה ומצאו כי במקרה ולא ניתן טיפול אנטיביוטי או שבוחרים לדחות מתן טיפול זה, חלה ירידה בהיקף של 40% בשיעור החולים המקבלים טיפול אנטיביוטי, עם תוצאות דומות לטיפול אנטיביוטי מיידי.
בחוקרים ערכו מחקר אקראי ומבוקר במרפאות ראשוניות בבריטניה, עם סך כולל של 889 חולים בגילאי 3 שנים ומעלה, עם זיהום חד בדרכי נשימה, שגויסו למחקר בתקופה שבין 3 במרץ, 2010, ועד 28 במרץ, 2012, ע”י 53 אנשי צוות רפואי ב-25 מרפאות.
חולים שלפי הגדרה לא נדרשו לטיפול אנטיביוטי מיידי חולקו באקראי לאחת מארבע גישות דחיית טיפול אנטיביוטי: יצירת קשר חוזר לקבלת מרשם, מתן מרשם דחוי, איסוף המרשם ומתן מרשם (בהנחיית המטופל). במהלך המחקר, הוספה גישה ללא טיפול אנטיביוטי כגישה נוספת.
המדד העיקרי היה חומרת התסמינים הממוצעת (בסולם של 0-6 נקודות) לאחר 2-4 ימים (תוצא עיקרי), טיפול אנטיביוטי ואמונות החולים בנוגע לתועלת של טיפול אנטיביוטי. ניתוח משני כלל השוואה אל מול טיפול מיידי באנטיביוטיקה.
החוקרים זיהו הבדל מינימאלי בחומרת התסמינים הממוצעת בין הגישות שכללו טיפול רפואי ללא אנטיביוטיקה ודחיית מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי (יצירת קשר חוזר, מרשם דחוי, איסוף או טיפול בהנחיית המטופל). משך התסמינים בדרגה בינונית-רעה או גרוע יותר לא היה שונה בין חולים שלא קיבלו מרשם לטיפול אנטיביוטי וגישת דחיית טיפול אנטיביוטי יחדיו (חציון של 3 לעומת 4 ימים, p=0.368). החוקרים זיהו הבדלים מתונים ולא-משמעותיים בין הקבוצות השונות בשיעור חולים שהיו מאוד שבעי רצון מהייעוץ הרפואי, אמונות בתועלת של טיפול אנטיביוטי או נטילת טיפול אנטיביוטי. מנגד, מרבית החולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי מיידי נטלו את הטיפול האנטיביוטי והאמינו מאוד בתועלת של הטיפול, אך ללא השפעה חיובית על חומרת התסמינים או משכם.
BMJ
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!