שילוב של bulevirtide עם pegylated interferon alfa-2a היה עדיף על טיפול ב-bulevirtide לבדו בזיהום כרוני של הפטיטיס D, כך עולה ממחקר פתוח שלב 2b רב-לאומי אירופאי שפורסם ב- The New England Journal of Medicine.
המחקר, שהובל על ידי ד”ר טאריק אסלה מצרפת, מצא שהשילוב הוביל לשיעורים גבוהים יותר של דיכוי רמות RNA של הפטיטיס D כ-24 שבועות לאחר סיום הטיפול, במיוחד במינון הגבוה יותר של 10 מ”ג של bulevirtide. החוקרים ציינו כי “תגובה זו נראתה כמתמשכת מ-24 ל-48 שבועות לאחר סיום הטיפול – ממצא התומך ברעיון שרמות RNA בלתי ניתנות לזיהוי של הפטיטיס D למשך לפחות שנה אחת לאחר הטיפול עשויות להיות יעד בר השגה בחולים עם הפטיטיס D כרוני שטופלו במשך לפחות 96 שבועות, כולל 48 שבועות של טיפול ב-peginterferon alfa-2a”.
המחקר כלל 174 משתתפים שחולקו לארבע קבוצות טיפול שונות. בקבוצה שקיבלה 10 מ”ג bulevirtide בשילוב עם peginterferon alfa-2a, כ-46% מהמטופלים הגיעו לרמות בלתי ניתנות לזיהוי של RNA של הפטיטיס D כ-24 שבועות לאחר סיום הטיפול, לעומת 12% בקבוצה שקיבלה 10 מ”ג bulevirtide לבד.
המחקר מצא גם כי רוב המטופלים עם רמות בלתי ניתנות לזיהוי של RNA של HDV במהלך המעקב ללא טיפול לא הראו ירידה ב-HBsAg מה שמרמז על כך שניתן להשיג ולשמר רמת RNA בלתי ניתנת לזיהוי של HDV ללא אובדן HBsAg.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!