בחולים לאחר השתלת כבד לעומת טיפול אלטרנטיבי בשל גרורות לכבד של סרטן מעי גס ורקטום תועדו שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-התקדמות גבוהים יותר, לצד שיעורי הישנות נמוכים יותר, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Surgery.
מחקר העוקבה כלל 95 חולים עם גרורות לא-נתיחות לכבד משנית לסרטן מעי גס ורקטום שהופנו להערכה להתאמת להשתלת כבד באוניברסיטת רוצ’סטר בין 2019 ועד 2023. מבין אלו, 33 חולים (גיל ממוצע של 43.5 שנים; 52% נשים) התאימו להשתלת כבד.
החוקרים השוו את שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות ושיעורי ההישרדות הכוללים של חולים שעברו השתלת כבד (20 חולים) לעומת אלו שלא עברו השתלת כבד וקיבלו טיפול חליפי (13 חולים).
כל החולים בזרוע הטיפול החליפי המשיכו טיפול כימותרפי סיסטמי, לבד או בשילוב עם משאבת עירוי לעורק הכבד, כריתת כבד, או טיפול מקומי-אזורי דוגמת אבלציה.
מהתוצאות עולה כי שיעורי ההישרדות ללא-הישרדות היו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים לאחר השתלת כבד, בהשוואה לטיפול חליפי: לאחר שנה אחת (90% לעומת 41.7%), שנתיים (72.7% לעומת 10.4%) ולאחר שלוש שנים (36.4% לעומת 10.4%). שיעורי ההישרדות הכוללים היו גם כן גבוהים יותר בכל נקודת זמן – 100% לעומת 83.9% לאחר שנה אחת, 90% לעומת 73.4% לאחר שנתיים ושלוש שנים.
החוקרים מדווחים כי חולה אחד לאחר השתלת כבד (5%) אובחן עם הישנות ממאירות, זאת בהשוואה לשלושה חולים (23%) בזרוע הטפול החליפי.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים כותבים כי יש להפנות חולים עם גרורות לא-נתיחות לכבד משנית לסרטן מעי גס ורקטום להערכה רב-מקצועית בשאלת התאמה להשתלת כבד וכן להגדיר קריטריונים ברורים למקרים מתאימים לצעד זה.
JAMA Surgery, Aug 2024
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!