Gaucher disease

מה מקומו של טיפול אנטיביוטי במחלת קרוהן? (מתוך Clinical Infectious Diseases)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון פברואר של ירחון Clinical Infectious Diseases עולה כי על פי מידע מוגבל ממחקרים קליניים, טיפול ארוך-טווח בתכשירים אנטיביוטיים מסוימים עשוי להיות יעיל במחלת קרוהן.

החוקרים מסבירים כי מחלת קרוהן עשויה להיות קשורה לפגיעה במערכת החיסון המולדת (Innate immunity), וכי מספר חיידקים הוכחו כמעורבים בהתפתחותה ובהתמשכותה. כתוצאה מכך, קיים עניין רב בשימוש בתכשירים אנטיבקטריאליים כחלק מהטיפול במחלה. לדברי החוקרים, טרם פורסמה סקירה ספרותית מסודרת בנושא, ולפיכך ביקשו בעבודתם זו לסקור את הספרות המקצועית בצורה סיסטמטית ולבצע מטה-אנליזה על מנת להעריך את הראיות ליעילותן של תרופות אנטימיקרוביאליות במחלת קרוהן.

לשם כך, ביצעו החוקרים סקירת ספרות מקיפה ללא הגבלת שפה בחיפוש אחר מחקרים קליניים אשר בוצעו בהקצאה אקראית ותוך השוואה לתרופת דמה, ובחנו את השימוש בתכשירים אנטיבקטריאליים לטווח-ארוך (שלושה חודשים לפחות) כחלק מהטיפול במחלת קרוהן. לצורך ניתוח הנתונים, נחלקו התכשירים האנטיביוטיים לארבע קבוצות: ניטרואימידזולים (לרבות Metronidazole ו-Ornidazole), תרופות נוגדות שחפת, מקרולידים ורימינופנאזינים (מהן Clofazimine הינה התרופה היחידה שבשימוש כיום). יעדי המחקר נקבעו כרמיסיה בחולים עם מחלה פעילה, והישנות (relapse) באלו עם מחלה שאינה פעילה. הניתוח בוצע על פי Intention-to-treat, כשהחולים אשר אבדו למעקב סווגו ככישלון טיפולי.

סקירת הספרות הראשונית העלתה 283 מחקרים, מהם 43 הוערכו בפרוטרוט. 27 מאלה נפסלו בסופו של דבר (על פי רוב מאחר ולא בוצעו בהקצאה אקראית), כך שנותרו 16 מחקרים מתאימים לניתוח הנתונים. מרבית המחקרים היו קטנים (עם מדגם חציוני של 48 חולים; טווח 14-213) וישנים באופן יחסי (השנה החציונית לפרסומם 1995; טווח 1982-2008). החוקרים מציינים כי 13 משטרים טיפוליים שונים נבדקו: שלושה מהם בחנו טיפול בתרופות נוגדות שחפת, שלושה בחנו טיפול בניטרואימידזולים, ארבעה ב-Clarithromycin וארבעה ב-Clofazimine. הם מוסיפים כי משך הטיפול החציוני עמד על 6 חודשים (טווח, בין 3 ל-24 חודשים).

החוקרים מצאו כי תרופות נוגדות שחפת לא הראו תועלת כלשהי (כך על פי שלושה מחקרים; סך של 107 חולים; OR, 0.58; 95% CI = 0.29-1.18). שלושת המחקרים שבחנו את הטיפול בניטרואימידזולים (עם סך של 206 חולים) הראו תועלת בטיפול במחלת הקרוהן (Combined OR, 3.54; 95% CI = 1.94-6.47). התרופה Clofazimine הראתה אף היא יעילות (OR, 2.86; 95% CI = 1.67-4.88), וזאת על פי ארבעה מחקרים, עם סך של 322 חולים.

החוקרים מוסיפים כי עבור חולים עם מחלת קרוהן פעילה, מספר החולים בהם היה צריך לטפל על מנת להפיק תועלת (number needed to treat) עמד על 3.4 (95% CI = 2.3-7.0) עבור נירואימידזולים, ו-4.2 (95% CI = 2.7-9.3) עבור Clofazimine. הערכים המקבילים עבור החולים עם מחלה שאינה פעילה היו 6.1 (95% CI = 5.0-9.7) ו-6.9 (95% CI = 5.4-12.0), בהתאמה. בנוסף, תוצאותיהם של ארבעה מחקרים אשר בחנו את הטיפול ב-Clarithromycin (עם סך של 287 חולים) היו הטרוגניות ביותר, עובדה אשר מנעה את הכללתם במטה-אנליזה בסופו של דבר. באשר לשימוש ב-Ciprofloxacin, אותר מחקר בודד אשר בחן את הטיפול בתרופה, ובעוד שתוצאותיו היו חיוביות, הרווח בר-סמך היה רחב ביותר (OR 11.3; 95% CI = 2.60-48.8). מחקר נוסף אשר בחנו את הטיפול ב-Rifaximin לא הראה עדות לתועלת.

החוקרים מסכמים כי על פי הראיות הקיימות, תרופות מקבוצת ה-Nitroimidazoles והתרופה Clofazimine עשויות להיות מועילות בטיפול במחלת קרוהן. עם זאת, הם מזהירים כי מהימנות התוצאות הינה מוגבלת בשל המספר הנמוך של המחקרים שנערכו בנושא, גודל המדגם הקטן במרביתם, והיעדר המידע המתודולוגי עבורם רבים מהמחקרים. הם מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת להגדיר את מקומם של תכשירים אנטיבקטריאליים במחלת קרוהן, ומציעים כי אלו עשויים לכלול הן מחקרים פרגמטיים שנועדו להשוות אסטרטגיות טיפוליות, והן מחקרים קטנים יותר לשם הבהרת מנגנוני הפעולה של התרופות במחלה זו.

Clin Infect Dis 2010;50:473-80

לידיעה ב-NeLM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    כלב טיפולי מסייע בהרגעת ילדים בחדרי מיון

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אינטראקציה בת עשר דקות עם כלבים טיפוליים, לצד טיפול תומך, הפחיתו את רמת החרדה בקרב ילדים במהלך ביקורים בחדרי מיון. המחקר החד-מרכזי, אקראי, כלל 80 ילדים (גיל ממוצע של 10.9 שנים) עם חרדה בדרגה בינונית-עד-גבוהה (מדד של 6 ומעלה […]

  • טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים לאחר חבלת חזה

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Emergency Medicine עולה כי טיפול באספירין מלווה בסיכון מוגבר לנזק כלייתי חד בחולים במצב קריטי עם חבלת חזה. לא זוהה קשר משמעותי בין טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, דוגמת Ibuprofen ו-Ketorolac, ובין הסיכון לנזק כלייתי חד. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Medical Information Mart for Intensive […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות קרם Ruxolitinib בחולים עם ויטיליגו

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ובטיחות קרם Ruxolitinib בחולים עם ויטיליגו

    במאמר שפורסם בכתב העת Dermatology and Therapy מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קרם Ruxolitinib נסבל היטב והוביל לרה-פיגמנטציה משמעותית קלינית בחולים עם ויטיליגו לאחר שנה אחת, ללא תלות במאפיינים הדמוגרפיים והקליניים של המטופלים. ניתוח פוסט-הוק זה כלל נתונים משני מחקרים בשלב 3 (TRuE-V1 ו-TRuE-V2) בהם נכללו מבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

  • האם טיפול בתרופות כנגד HIV עשוי להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר?

    האם טיפול בתרופות כנגד HIV עשוי להפחית את הסיכון למחלת אלצהיימר?

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s and Dementia עולה כי שימוש בתרופות ממשפחת NRTI (או Nucleoside Reverse Transcriptase Inhibitors), אך לא בתרופות אחרות כנגד HIV, מלווה בסיכון מופחת משמעותית למחלת אלצהיימר. המחקר מבוסס על נתונים אודות 272,000 משתתפים מארצות הברית שנכללו בשני מאגרי נתונים: Veterans Health Administration (שנים 2000-2024, 72,193 משתתפים) ומאגר MarketScan Database (שנים […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • עדויות עולם-אמיתי תומכות בתועלת של Anifrolumab במניעת פגיעה ארוכת טווח באיברי מטרה בחולי לופוס

    עדויות עולם-אמיתי תומכות בתועלת של Anifrolumab במניעת פגיעה ארוכת טווח באיברי מטרה בחולי לופוס

    בחולים עם אבחנה של לופוס פעילה בדרגה בינונית-עד-חמורה שהחלו טיפול ב- Anifrolumab(סאפנלו) במסגרת מחקרי TULIP-1 ו-TULIP-2 תועדה ירידה מובהקת סטטיסטית בהצטברות נזק לאיברי מטרה לאורך ארבע שנים, עם מרווח זמן ארוך יותר עד לתיעוד ראשון של התקדמות פגיעה באיברי מטרה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. במחקר הרטרוספקטיבי בחנו החוקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול תרופתי ראשון ויחיד כנגד IgG4-Related Disease (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Inebilizumab לטיפול בחולים עם אבחנה של IgG4-Related Disease (או IgG4-RD), הטיפול הראשון והיחיד המאושר למחלה אוטואימונית זו בארצות הברית. המומחים מסבירים כי IgG4-Related Disease הינה מחלה אוטואימונית נדירה, עם כ-200,000 חולים הסובלים מהמחלה בארצות הברית. האישור הנוכחי של טיפול המכוון כנגד תאי B עם […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    עדויות חדשות תומכות ביעילות ארוכת-טווח של Benznidazole בטיפול במחלת שגס

    מנתונים ארוכי-טווח שפורסמו בכתב העת Clinical Microbiology and Infection עולה כי מרווח הזמן עד לעדות מולקולרית למחלה בחולים עם מחלת שגס (Chagas Disease) היה קצר יותר משמעותית עם Posaconazole לעומת Benznidazole. כשני-שליש מהחולים שטופלו תחילה ב-Posaconazole טופלו שוב ב- Benznidazole. החוקרים השלימו מחקר המשך למחקר פרוספקטיבי תצפיתי להערכת התוצאות הקליניות והפרזיטלוגיות ארוכות הטווח של טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך