GERD/Gastritis

התערבות אנדוסקופית עשויה לשפר את איכות החיים ולהקל על תסמיני ריפלוקס קיבה-וושט (Gut)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פרוצדורת EFTP (Endoscopic Full-Thickness Fundoplication) עם מכשיר חדש הובילה לשיפור משמעותי באיכות החיים ובחומרת התסמינים של חולים עם החזר קיבה וושט (Gastroesophageal Reflux Disease, או GERD), בהשוואה לפרוצדורת דמה.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את היעילות והבטיחות של מכשיר EFTP חדש וקל לשימוש בחולים עם GERD. לצורך כך, החוקרים כללו במחקר חולים עם GERD תחת תלות במעכבי תעלות מימן, אשר חולקו באקראי לפרוצדורת EFTP או פרוצדורת דמה. תוצא הסיום העיקרי היה שיפור של לפחות 50% במדד איכות החיים הבריאותית לאחר שלושה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD, מדד תסמיני ריפלוקס, שימוש במעכבי תעלות מימן, אירועי ריפלוקס וחשיפה של הוושט לחומצה וממצאים אנדוסקופיים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.

מדגם המחקר כלל 70 חולים, כאשר 35 חולים נכללו בכל קבוצה (גיל חציוני של 36 שנים, 71.4% גברים). פרוצדורת EFTP ארכה בממוצע 17.4 דקות.

התוצא העיקרי הושג בשכיחות גבוהה יותר במטופלים בקבוצת EFTP, בהשוואה לפרוצדורת הדמה (65.7% לעומת 2.9%, p<0.001). חציון השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD היה גבוה יותר משמעותית בזרוע ההתערבות לאחר 6 לעומת 8 חודשים (p<0.001) ולאחר 12 חודשים לעומת 9.1 חודשים (p<0.001).

בקבוצת החולים לאחר EFTP, 62.8% מהחולים לא נדרשו לטיפול במעכבי תעלות מימן לאחר שנה, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע הדמה (P<0.001).

מדדי ניטור מדד חומציות השתפרו באופן חלקי לאחר 3 חודשים, אך לא לאחר 12 חודשים; דלקת וושט בבדיקה אנדוסקופית תועדה ב-0% מהחולים בזרוע ההתערבות וב-5 חולים (29.4%) בקבוצת הביקורת לאחר 12 חודשים. לא תועדו אירועים חריגים מג’וריים על-רקע הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת EFTP באמצעות מכשיר חדש הינה גישה בטוחה ויעילה לשיפור איכות החיים בחולים עם מחלה לא-ארוזיבית של הוושט התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן.

Gut 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    המשמעות של רמות פריטין נמוכות בדם בחולים עם מחלת צליאק (J Intern Med)

    ירידה ברמות פריטין מופיעה בשכיחות גבוהה בחולים עם מחלת צליאק ואינה בהכרח חוזרת לרמות הבסיס לאחר התחלת דיאטה נטולת-גלוטן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. עם זאת, לא זוהה קשר בין רמות פריטין נמוכות ובין תסמינים חמורים יותר או איכות חיים נמוכה יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים […]

  • דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר בחולי צליאק (Nutr Rev)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nutrition Reviews מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במרבית החולים עם צליאק תועד מדד מסת גוף תקין בעת האבחנה, אם כי מדד מסת הגוף הממוצע בחולים אלו נמוך יותר בהשוואה לביקורות. דיאטה נטולת-גלוטן אינה מעלה את הסיכון להתפתחות עודף-משקל או השמנת-יתר, בפרט בילדים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    הבדלים מגדריים במחלת צליאק בעת האבחנה ובמהלך המעקב (Nutrients)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי הבדלים בין גברים ונשים במאפייני מחלת צליאק בעת האבחנה של המחלה נעלמים לאורך הזמן, כאשר אין עדות להבדלים משמעותיים בתסמינים או היענות לדיאטה נטולת-גלוטן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת צליאק הינה מחלה של מערכת העיכול בתיווך מערכת החיסון הנובעת מצריכת גלוטן. מחקרים קודמים דיווחו על הבדלים […]

  • בורג שבלע פעוט חולץ בהצלחה תודות לעירנות האם (הודעת פדה-פוריה)

    בורג שבלע פעוט חולץ בהצלחה תודות לעירנות האם (הודעת פדה-פוריה)

    הודות לערנות של האם נמנעה סכנת חיים לפעוט שבלע בורג. הבורג שתוך זמן קצר הגיע לתרסריון חולץ בהצלחה ע”י ד”ר אבי און, מנהל מכון גסטרו ילדים, במרכז הרפואי פדה-פוריה. פעוט מטבריה, בן שנה ושלושה חודשים הועבר למלר”ד המרכז הרפואי פדה פוריה ביום רביעי, 10.8.22 לאחר שאמו הבחינה ששיחק בבית עם קופסא של ברגים שמצא. האם […]

  • תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    תוצאות מבטיחות לתוספי וויטמין B כנגד מחלת כבד שומני בשלב מתקדם (J Hepatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Hepatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קורלציה בין רמות הומוציסטאין בדם ובין חומרת NASH (Nonalcoholic Steatohepatitis) וכי לוויטמין B12 וחומצה פולית עשוי להיות תפקיד חשוב במניעת או דחיית התקדמות מחלת הכבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום הטיפול היחיד לחולים עם מחלת כבד בשלב סופני […]

  • חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    חומצה אורית לעומת תסמונת מטבולית כסמן למחלת כבד שומני במטופלים עם עודף-משקל או השמנת-יתר (Diabetes/Metabolism Research and Review)

    רמות גבוהות של חומצה אורית בדם מהוות סמן שימושי וטוב יותר מתסמונת מטבולית בחיזוי מחלת כבד שומני בצעירים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes/Metabolism Research and Review. מטרת המחקר הייתה להשוות את הקשר בין רמות גבוהות של חומצה אורית בדם או תסמונת מטבולית ובין מחלת כבד שומני בצעירים […]

  • האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    האם תוספי חומצה פולית עשויים לסייע כנגד נגעים טרום-ממאירים בקיבה? (BMC Gastoenterol)

    תוספי חומצה פולית עשויים לשפר את המאפיינים ההיסטופתולוגיים של נגעים טרום-ממאירים בקיבה, כולל אטרופיה של רירית הקיבה ומטפלזיה אינטסטינאלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תוספים דוגמת חומצה פולית וויטמין B עשויים לסייע בעצירת או אף הסגת דלקת קיבה אטרופית, מטפלזיה אינטסטינאלית וגידולים תוך-אפיתליאליים, המסווגים כנגעים […]

  • בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    בשורה חדשה עבור החולים בתסמונת אלג'יל/מאמר אורח מאת פרופ' אייל שטייר

    פרופ’ אייל שטייר מנהל יחידת כבד ילדים וגסטרואנטרולוג ילדים במכון לגסטרו ילדים בשערי צדק   תסמונת אלג’יל היא מחלה תורשתית נדירה, הפוגעת באיברים שונים בגוף כמו הלב, העיניים ועמוד השדרה אולם הפגיעה המשמעותית ביותר היא בכבד. אחד המאפיינים הבולטים של המחלה הוא מיעוט צינוריות מרה בכבד אשר גורם לירידה בפינוי נוזל המרה למערכת העיכול. ירידה […]