Geriatrics

השפעת (קנדסרטן) Atacand על התמותה והתחלואה במטופלים עם אי ספיקת לב (JC 402 – כולל שאלת השתלמות – חינם)


ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר CHARM, המחקר הגדול ביותר שנעשה עד היום במטופלים עם אי ספיקת לב, מצא שטיפול בחוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין II עשוי להפחית את שיעור התחלואה והתמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות בקבוצת מטופלים זו.


מחקרים אקראיים ומבוקרים הראו שבמטופלים עם אי-ספיקת לב והפחתה במקטע הפליטה (ejection fraction) של חדר שמאל, טיפול במעכבי ACE (angiotensin-converting-enzyme inhibitors), חוסמי בטא, ובמקרים מסוימים spironolactone, מביא לשיפור משמעותי בתסמינים ובתוחלת החיים במטופלים אלו.

ממצאים אלו הביאו לשימוש נרחב בתרופות אלו באוכלוסיית המטופלים המתאימה. תוצאות המחקרים תורגמו גם לתוצאות קליניות, ומחקרים אפידמיולוגיים הראו ירידה בתמותה במטופלים עם אי-ספיקת לב בעקבות הטיפול התרופתי המשולב.

למרות הצלחות אלו, שכיחות אי-ספיקת לב ממשיכה לעלות, בעיקר כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה, משכיחות גבוהה של יתר לחץ דם, מחלת לב איסכמית או שתיהן. שתי מחלות אלו מהוות את גורמי הסיכון העיקריים לאי-ספיקת לב. אי-ספיקת לב היא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים מעל גיל 65.

פיתוח תרופות שחוסמות את הרצפטור לאנגיוטנסין II מסוג 1 (angiotensin II type 1 receptor blockers) מספקות דרך ייחודית לעיכוב מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון (renin-angiotensin-aldosterone).

חוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין טומנים בחובם אפשרות לשיפור התוצאות הקליניות במטופלים עם אי ספיקת לב מעבר למה שהושג עם מעכבי ACE בלבד, כמו כן, הם מספקים חלופה למטופלים עם חוסר סבילות למעכבי ACE.

מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם תרופות אלו מפחיתות את התחלואה והתמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות במטופלים עם אי-ספיקת לב.

שלושה מחקרים מקבילים, אקראיים כפולי-סמיות ומבוקרים השוו בין הטיפול ב- candesartan לפלצבו בשלוש אוכלוסיות שונות:

א.      מטופלים עם מקטע פליטה של חדר שמאל נמוך מ-40% ושאינם נוטלים מעכבי ACE משום חוסר סבילות לתרופה;

ב.      מטופלים עם מקטע פליטה נמוך מ-40% שנוטלים מעכבי ;ACE

ג.       ומטופלים עם מקטע פליטה גבוה מ-40%.

בסך הכל השתתפו במחקר 7,600 מטופלים שהוקצו אקראית לקבלת טיפול בקנדסרטן, שטוטר עד למינון מטרה של 32 מ”ג, או פלצבו והיו במעקב לפחות שנתיים.

התוצאה העיקרית שנבחנה בתוכנית המחקר הכוללת היתה שיעור התמותה מכל הסיבות. בכל אחת מזרועות המחקר נבחנו גם שיעור התמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות ואשפוזים בשל אי-ספיקת לב כרונית. זהו המחקר הגדול ביותר שנעשה עד היום במטופלים עם אי-ספיקת לב.

תקופת המעקב החציונית היתה כ-38 חודשים. 23% מקבוצת הקנדסרטן ו-25% מקבוצת הפלצבו נפטרו, בקבוצת הטיפול היתה פחות תמותה מסיבות קרדיו-וסקולריות, 18% לעומת 20% בקבוצת הפלצבו יחס סיכון משמעותי סטטיסטית של 0.88. כמו כן נצפו פחות אשפוזים בשל אי-ספיקת לב כרונית מאשר בקבוצת הפלצבו באופן משמעותי ומובהק סטטיסטית, 20% לעומת 24%.

שכיחות המקרים החדשים של סוכרת היתה אף היא נמוכה יותר בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו, השפעה שנמצאה גם במחקרים גדולים אחרים שבחנו טיפול במעכבי ACE וחוסמי הרצפטור לאנגיוטנסין.

לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאות בין מטופלים שנטלו את הקנדסרטן בשלוש זרועות המחקר.

בהשוואה לקבוצת הפלצבו,יותר מטופלים שטופלו בקנדסרטן הפסיקו את הטיפול בשל חששות בנוגע לתפקוד כלייתי, לחץ דם נמוך והיפרקלמיה.

מתוצאות המחקר עולה שקנדסרטן עשוי לשפר הישרדות, בעיקר במטופלים עם מקטע פליטה נמוך מ-40%, ולספק תועלת קלינית במגוון רחב של מטופלים עם אי ספיקת לב סימפטומטית, כולל הפחתה במספר האשפוזים בשל אי ספיקת לב ומניעת סוכרת.

השפעה זו נמצאה עקבית עבור תמותה ותחלואה קרדיו-וסקולרית ללא תלות בטיפולים נוספים שניתנו במקביל, מקטע הפליטה, גיל ומין.

היעילות הקלינית של הטיפול בקנדסרטן, כפי שעולה מדיווח זה, עשויה לאפשר הפחתה נוספת של התחלואה והתמותה מסיבות קרדיו-וסקולרית בקבוצה ההולכת וגדלה של האוכלוסייה המזדקנת.

Effects of candesartan on mortality and morbidity in patients with chronic heart failure: the CHARM-Overall programme. Marc A Pfeffer. Lancet 2003 362: 759-66

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    כריתת אדרנל במקרים של MACS עשויה לשפר את איזון לחץ הדם

    בחולים עם אינסידנטלומה חד-צדדית של האדרנל עם MACS (או Mild Autonomous Cortisol Secretion), כריתת אדרנל מהווה התערבות נסבלת היטב ויעילה בהפחתת או הפסקת טיפול תרופתי לאיזון יתר לחץ דם, תוך שמירה על מדדי לחץ דם בטווח התקין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology. החוקרים השלימו את המחקר בבתי חולים […]

  • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך