Geriatrics

נתונים חדשים אודות הטיפול ב-ACEI וב-ARB בחולים עם מחלת קורונה (AHA)

קורונה

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

טיפול במעכבי ACE וב-ARB בחולים עם COVID-19 הינו בטוח, אם כי קיים קשר לפגיעה חריפה בכליות בחולים מאושפזים, כך מראה מטא-אנליזה חדשה שהוצגה במפגש מדעי של איגוד הלב האמריקאי (AHA). במטופלים עם COVID-19 שחולקו אקראית לטיפול במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין לעומת קבוצת ביקורת, לא הייתה השפעה על מקרי מוות קצרי טווח מכל סיבה, אלא מגמה לירידה באוטם שריר הלב, ועלייה בסיכון לפגיעה חריפה בכליות. מכלול הנתונים מספק ראיות חזקות המצביעות על כך שניתן להשתמש בבטחה במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין בחולים עם COVID-19 תוך מודעות לסיכון מוגבר פוטנציאלי לפגיעה כלייתית חריפה.

מדובר בניתוח המצטבר הגדול ביותר של ניסויים מבוקרים אקראיים החוקרים מעכבים של מערכת רנין-אנגיוטנסין בחולי COVID-19. הניתוח הראה סיכון מוגבר כמעט פי שניים לפגיעה חריפה בכליות בחולים מאושפזים המטופלים במעכבי ACE וב-ARB ל-COVID-19 חריף (7% לעומת 3.6%). לא היה קשר לצורך מוגבר בדיאליזה. המטא-אנליזה שילבה נתונים מ-14 ניסויים קליניים אקראיים, הכוללים 838 חולים (גיל ממוצע 59 שנים, 58% גברים). התוצאות לא הראו השפעה של חוסמי מערכת רנין-אנגיוטנסין לעומת קבוצת ביקורת על תמותה מכל סיבה (7.2% לעומת 7.5%, סיכון יחסי 0.95, 95% רווח בר סמך, 0.69-1.30). למשתמשים במעכבי ACE או ב-ARB הייתה ירידה לא מובהקת בהיארעות MI (2.1% לעומת 3.6%, סיכון יחסי 0.59, 95% רווח בר סמך,0.33 – 1.06 ), בנוסף, לא הייתה עליה בשיעור האירועים המוחיים, בתרומבואמבוליזם ורידי, בשיעורי אשפוז כללי או בטיפול נמרץ.

“דרוש מעקב לטווח ארוך כדי לחקור את התוצאים הכלייתיים”, אמר מחבר המאמר. עם זאת, הוא הוסיף כי לא נראה שיש סיכון מוגבר לפגיעה חריפה בכליות בטיפול בקהילה, “ששם מנוהל הרוב המכריע של חולי COVID-19“. הוא הדגיש כי חולים המשתמשים במעכבי ACE או חוסמי קולטני אנגיוטנסין צריכים להמשיך ליטול את התרופות שלהם כפי שנקבע. הוא הצהיר שרופאים לא צריכים להסס להתחיל בטיפול ב-ARB או ACEI בחולים עם COVID-19. אבל, הוא הוסיף כי חולים במחלת קורונה חמורה המטופלים במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין, עלולים להיות בסיכון לפגיעה חריפה בכליות. בסך הכל, “ממצאים אלה מספקים ראיות חזקות לכך שניתן להשתמש במעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין בבטחה בחולי COVID-19, ומאזנים את היתרונות והסיכונים”.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן מוקדם ב-Erenumab מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה (JAMA Neurology)

    מתן טיפול מוקדם ב- Erenumab (איימוביג) מלווה בתוצאות טובות יותר למניעת מיגרנה, בהשוואה למתן טיפול תרופתי פומי ולא-סלקטיבי למניעת מיגרנה בחולים עם מיגרנה אפיזודית עמידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר APPRAISE הינו מחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, אקראי, שלב 4, בן 12 חודשים, אשר כלל 621 מבוגרים (גיל ממוצע של 41 שנים, […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    תוצאות מבטיחות לטיפול תוך-אפי ב-Oxytocin במבוגרים עם אוטיזם (מתוך כנס ה-EPA)

    מתן תוך-אפי של Oxytocin פעמיים ביום מלווה בשיפור תפקוד חברתי, איכות חיים ומכלול תסמינים במבוגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר קטן שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אחד האתגרים של טיפול במבוגרים עם אוטיזם נוגע לאינטראקציות חברתיות לקויות וקשיים ביצירת חברויות. תמיכה חברתית […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את ההתוויה לטיפול באנהרטו כנגד גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הרחיב את אישור Fam-Trastuzumanb-Deruxtecan (אנהרטו) למבוגרים עם גידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 גרורתיים או לא-נתיחים, ללא טיפול חליפי משביע רצון לאחר טיפול סיסטמי קודם. התכשיר כבר מאושר לשימוש כנגד מספר סוגי ממאירויות, כולל חלק מהנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2 גרורתי או לא-נתיח, כמו גם מבוגרים עם אדנוקרצינומה […]

  • טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    טיפול במעכבי SGLT-2 מפחית סיכון לאנמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת מסוג 2 (JAMA Netw Open)

    תרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 (או Sodium Glucose Cotransporter) עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לאנמיה בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית בשלב I-III, עם תוצאות טובות יותר מאלו המתוארות עם טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שאנמיה מתוארת ב-20-30% מהחולים […]

  • מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    מתן D-Mannose אינו יעיל לטיפול בזיהומים בדרכי השתן (JAMA Intern Med)

    סוכר טבעי (D-Mannose) המשמש לטיפול בזיהומים חוזרים בדרכי השתן לא הפחית את הסיכון לאירועים חוזרים, ביקורים אמבולטוריים, טיפול אנטיביוטי, או תסמינים, בהשוואה לטיפול דמה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי D-Mannose מומלץ כחלופה טבעית לאנטיביוטיקה ונמכר כתוסף תזונה; מחקרים קודמים להערכת התועלת של D-Mannose בטיפול […]

  • על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    על איזו פרוביוטיקה לחולי IBS להמליץ?

    תפקידו של המיקרוביום ב-IBS מבוסס היטב, וחולים נוטלים פרוביוטיקה לעתים קרובות' עם זאת, לא לכל הפרוביוטיקה יש יעילות שווה, אז על איזה מהם מומלץ להמליץ?

  • טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות לעומת מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר משנית לכיב פפטי בסיכון גבוה (Gastroenterology)

    מתן טיפול ב- Vonoprazan אינו-נחות בהשוואה לטיפול תוך-ורידי במינון גבוה של מעכבי תעלות מימן במניעת דימום חוזר בתוך 30 ימים בחולים בסיכון גבוה לדימום מכיב פפטי שהשיגו שליטה אנדוסקופית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Gastroenterology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היעילות של Vonoprazan כאפשרות טיפול שאינה-נחותה לעומת מעכבי תעלות מימן הוכחה במגוון מחלות תלויות-חומצה, […]

  • מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מטבוליט בבשר אדום עשוי להביא לעליה בסיכון למחלת כליות (J Am Soc Nephrol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology עולה כי המטבוליט TMAO (או Trimethylamine N-Oxide) שמקורו בבשר אדום, מלווה בסיכון מוגבר להיארעות מחלת כליות כרונית והידרדרות מהירה יותר של התפקוד הכלייתי בבני אדם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי TMAO הינו תוצר פירוק חיידקי במעי עקב מטבוליזם L-Carnitine, שמקורו בעיקר מבשר אדום, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה