מאמץ קליני לגרום לחולים עם היסטוריה של גאוט להגיע לרמות ספציפיות של אורט בסרום של פחות מ-5 או 6 מ”ג/ד”ל יכול למנוע את הרוב הגדול של התלקחויות הגאוט והאשפוזים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA. “הממצאים תומכים ברמות היעד של אורט בסרום למניעת התלקחות גאוט בטיפול הראשוני בו מטופלים רוב חולי הגאוט”, אמר המחבר הראשי של המחקר, “עם זאת, הסתמכות על רמות יעד של אורט אינה מקובלת כיום בפרקטיקת הטיפול הראשוני”.
גאוט נגרמת על ידי התגבשות מונוסודיום אורט בתוך המפרקים, המתרחשת כאשר רמות האורט בסרום עולות לנקודת רוויה להתגבשות חומצת שתן בגוף, כ-6.8 מ”ג/ד”ל. “מחקרים מצאו קשר מדורג משמעותי בין רמות האורט בסרום מעל נקודת הרוויה לבין הסיכון לפתח גאוט. עם זאת, טרם המחקר לא הוכח קשר בין רמות האורט בסרום לבין הסיכון להתלקחויות חוזרות בקרב חולי גאוט”, אמר מחבר המחקר.
המחקר כלל 3613 חולים בגילאי 40-69 עם גאוט בתקופת מעקב ממוצעת של 8.3 שנים. בסך הכל, 95% מההתלקחויות בחולים אלו התרחשו באלה עם רמות אורט בסרום של ≥ 6 מ”ג/ד”ל, ו-98% התרחשו באלה עם רמות ≥ 5 מ”ג/ד”ל. לחולים עם רמות אורט בבסיס של < 6.0 מ”ג/ד”ל היה שיעור התלקחות גאוט של 10.6 לכל 1000 שנות אדם. לשם השוואה, הסיכון היחסי להתלקחות גאוט חריפה לכל 1000 שנות אדם היה 3.16 ברמות אורט של 6.0-6.9 מ”ג/ד”ל, 6.20 עבור 7.0-7.9 מ”ג/ד”ל, 7.70 עבור 8.0-8.9 מ”ג/ד”ל, 9.80 עבור 9.80 9.9 מ”ג/ד”ל, ו-11.26 עבור > 10 מ”ג/ד”ל לאחר התאמה לערפלנים אפשריים שונים (P < .001).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!