H. Pylori/Ulcer

הנחיות מעודכנות של ה- NICE הבריטי לגבי הגישה לדיספפסיה במרפאה הראשונית

ה-NICE הבריטי מפרסם גרסה ראשונית של ההנחיות המעודכנות לגבי טיפול בדיספפסיה במסגרת המרפאה הראשונית. הארגון מזמין את הקוראים להגיב ולהציע תיקונים (ראה קישור).

דיספפסיה כוללת תסמינים של כאב אפיגסטרי, צרבת או רגורגיטציה חומצית, עם או ללא תחושת נפיחות, בחילות והקאות.

לרוקח הקהילתי תפקיד חשוב בעזרה לחולים; בייעוץ לגבי שינויים באורח חיים, במתן תרופות ללא מרשם, ובמתן ייעוץ לגבי תרופות שנרשמו על ידי הרופא ומעקב אחר תופעות לוואי שלהן.


באבחנה מבדלת של דיספפסיה יש לשקול כאב ממקור לבבי או ממקור של דרכי המרה. כמו כן יש לבדוק אם החולה נוטל תרופות היכולות לגרום לתסמינים.

יש לייעץ לחולה לגבי אורח חיים בריא יותר; תזונה בריאה, הפסקת עישון והפחתה במשקל. טיפול עצמי בסותרי חומצה יכול להתאים לחולים רבים. אולם מומלץ טיפול נוסף כאשר ישנה התמדה של תסמינים הפוגעים באיכות החיים.

כאשר חולה פונה למרפאה לראשונה עם תלונות של דיספפסיה, יש לשקול את דחיפות הבירור. כאשר הבעיה מלווה בדימום חריף מדרכי העיכול יש להפנותו בדחיפות (אותו יום) למומחה. הפנייה בדחיפות בינונית (עד שבועיים) נדרשת כאשר הדיספפסיה  מלווה בדימום כרוני מדרכי העיכול, איבוד משקל מתקדם, דיספאגיה, הקאות ממושכות, אנמיה של חוסר ברזל, גוש אפיגסטרי או בליעת בריום בלתי תקינה.

ככלל אין צורך בבירור אנדוסקופי של חולים מתחת לגיל 55, ללא סימני אזהרה בנוסף לתלונת הדיספפסיה. בחולים מבוגרים יותר יש לשקול הפנייה לאנדוסקופיה כאשר יש התמדה של התסמינים לאחר בדיקות להליקובקטר פילורי וטיפול ב- proton pump inhibitor (PPI), או כאשר ישנו סיכון לסרטן של הקיבה או חרדה של החולה סביב הסיכון לכך.

קיימות מספר גישות לטיפול ראשוני במחלה. ניתן לטפל אמפירית באנטיביוטיקה כנגד הליקובקטר פילורי, או לבצע אבחנה של החיידק מלווה בטיפול לפי הצורך. ניתן לטפל בחולים במינון מלא של PPIs במשך חודש, ואם ישנה התמדה של התסמינים, במינון המינימלי הדרוש לשליטה בתסמינים. יש לעודד טיפול עצמי של החולה בהתאם לתסמינים. במקרה של תגובה לקויה לטיפול שהוזכר, ניתן לטפל בחסמים של הקולטן להיסטמין (H2RA) או בתרופות פרוקינטיות.

מחלת Gastro-oesophageal reflux disease (GORD) כוללת אסופגיטיס שאובחנה בעזרת אנדוסקופיה, ומחלת רפלוקס עם אנדוסקופיה שלילית. יש להציע לחולים טיפול מלא ב- PPIs, וכאשר התסמינים מתמידים לטפל במינון המינימלי הדרוש, מוטב בטיפול עצמי לפי הצורך. אין מקום לטיפול ניתוחי באופן שיגרתי.

לחולים עם peptic ulcer disease החיוביים להליקובקטר יש לתת טיפול לסילוק החיידק. בחולים שליליים לחיידק שאינם נוטלים NSAIDs יש לטפל ב- PPIs או ב- H2RAs. בחולים המטופלים ב- NSAIDs יש לבדוק אם ניתן להפסיק את השימוש בתרופה, להפחית במינון, לעבור ל- paracetamol, ובחולים בסיכון גבוה לעבור למעכבי COX-2 סלקטיביים.

מומלץ לבצע אבחנה של H. Pylori בעזרת בדיקת נשיפה של פחמן13, אנטיגנים בצואה או סרולוגיה. אם יש צורך בבדיקה חוזרת יש לבצע בדיקת נשיפה. בדיקות במסגרת המרפאה אינן מומלצות בשלב זה. יש לטפל ב- 7 ימים של PPIs, ושילוב של מתרונידזול וקלריתרומיצין, או אמוקסיצילין וקלריתרומיצין.

בחולים המקבלים טיפול ארוך טווח לדיספפסיה יש לערוך הערכה שנתית של מצב המחלה, ולעודד הפחתה של הטיפול או הפסקתו. ניתן לחזור לטיפול עצמי בסותרי חומצה, ויש להדגיש את החשיבות של אורח חיים בריא.

למסמך של ה- NICE

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    חשיבות משלב בדיקת קלפרוטקטין בצואה עם בדיקת אולטרה-סאונד של המעי בחולים עם מחלת קרוהן

    הערכת ריפוי רירית המעי, על-בסיס בדיקת קלפרוטקטין בצואה ובדיקת אולטרה-סאונד של המעי, מלווה בסיכון מופחת להתקדמות נזק במעי ולכן מלווה בשיפור תוצאות ארוכות טווח בחולים עם מחלת קרוהן, כך מדווחים חוקרים מצרפת במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. המחקר הפרוספקטיבי נערך במרכז יחיד בצרפת בין פברואר עד אפריל בשנת 2022 ובין דצמבר 2023 עד […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך