H. Pylori/Ulcer

שימוש ב- PPI נקשר לזיהום ב- Clostridium Difficile (מתוך ה- Archives of Internal Medicine)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות שני מחקרים שפורסמו בירחון Archives of Internal Medicine ב- 10 במאי, עולה כי שימוש ב- PPIs (proton pump inhibitors) קשור לזיהום ב- Clostridium difficile.

החוקרים מתריעים כי היארעות זיהומים ב- Clostridium difficile וחומרתם גוברות.  לדבריהם, טיפולים מדכאי חומצה הוצעו בעבר כגורמי סיכון לזיהום ב- Clostridium difficile, אולם הדבר נותר שנוי במחלוקת.

במחקר הראשון מחקר עוקבה פרמקו-אפידימיולוגי – החוקרים ביצעו ניתוח משני של מידע שנאסף באופן פרוספקטיבי מ- 101,796 חולים ששוחררו מבתי חולים שלישוניים במהלך תקופה של 5 שנים.  חשיפה לטיפול מדכא חומצה היוותה משתנה עיקרי לבדיקה, וסווגה עפ”י עוצמה, כלומר, העדר טיפול, טיפול ב- H2RA (histamine2-receptor antagonist), טיפול אחת ליום ב- PPI, וטיפול תכוף יותר ב- PPI.

מתוצאות מחקר זה עולה כי הסיכון לזיהום נוזוקומיאלי ב- Clostridium difficile גבר ככל שעלתה רמת דיכוי החומצה.  הסיכון עמד על 0.3% (95% CI, 0.21% – 0.31%) בחולים שלא טופלו בסותרי חומצה, 0.6% (95% CI, 0.49% – 0.79%) באלו שטופלו ב- H2RA, 0.9% (95% CI, 0.80% – 0.98%) באלו המטופלים ב- PPI אחת ליום, ו 1.4% (95% CI, 1.15% – 1.71%) בנבדקים הנוטלים PPI יותר מאחת ליום.

הקשר נשמר גם לאחר תקנון לתחלואות נלוות, גיל, שימוש באנטיביוטיקה ונטייה להעדר סיכוי לקבלת מדכאי חומצה.  יחס הסיכויים (odds ratio) היה 1 עבור העדר טיפול סותר חומצה (נקודת ייחוס), 1.53 עבור טיפול ב- H2RA (95% CI, 1.12 – 2.10), 1.74 עבור שימוש אחת ליום ב- PPI (95% CI, 1.39 – 2.18), ו 2.36 עבור שימוש תכוף יותר ב- PPI (95% CI, 1.79 – 3.11).  ניתוח מותאם ושיטות מקרי ביקורת הדגימו תוצאות דומות.

החוקרים מסיקים רמות גבוהות של דיכוי חומצה קשורות בסיכון מוגבר לחלות בזיהום נוזוקומיאלי על רקע Clostridium difficile.  העדות להשפעה תלוית מינון תומכת עוד יותר באופי הסיבתי של דיכוי חומצה יטרוגני בהקשר של התפתחות זיהום נוזוקומיאלי ב- Clostridium difficile.

בין מגבלות המחקר יש לציין אופי תצפיתי, הטיות בחירה וערפלנים אפשריים, והעדר מידע בנוגע לשימוש בתרופות לדיכוי חומצה ובאנטיביוטיקה טרם האשפוז.

במחקר השני מחקר עוקבה רטרוספקטיבי נעשה שימוש במאגרי מידע של ה- New England Veterans Healthcare System.  במהלך 5 שנים נבדקו 1,166 חולי מרפאה וחולים מאושפזים שטופלו במטרונידזול או ונקומיצין הידרוכלוריד עקב מקרי זיהום ב- Clostridium difficile.

מתוך כלל הנבדקים, 527 (45.2%) טופלו ב- PPIs פומיים במהלך 14 יום סביב האבחנה.  החוקרים בדקו את יחס הסיכון (hazard ratio) עבור זיהום חוזר ב- Clostridium difficile, שהוגדר כתוצאת טוקסין חיובית בתקופה של 15 עד 90 יום לאחר הופעת הזיהום הראשוני.

מתוצאות מחקר זה עולה כי הנבדקים שטופלו ב- PPIs היו מועדים יותר לזיהום חוזר ב- Clostridium difficile בהשוואה לנבדקים שלא טופלו בתרופה (25.2% מול 18.5%), עם יחס סיכון מותאם של זיהום חוזר שעמד על 1.42 (95% CI, 1.11 – 1.82), בהתבסס על שיטות Cox proportional survival.

בין הנבדקים שנחשפו ל- PPIs, סיכון לזיהום חוזר ב- Clostridium difficile היה הגבוה ביותר בקרב אלו מעל גיל 80 שנים (יחס סיכון 1.86; 95% CI, 1.15 – 3.01?) ובקרב אלו שטופלו באנטיביוטיקה שלא נועדה לטיפול ב- Clostridium difficile במהלך המעקב (יחס סיכון 1.71; 95% CI, 1.11 – 1.64).

החוקרים מסכמים כי שימוש ב- PPI במהלך אירוע זיהום ב- Clostridium difficile היה כרוך בסיכון מוגבר ב- 42% לחזרה של הזיהום.  הם מוסיפים כי ממצאיהם מהווים בסיס להמשך מחקר בנושא ועריכת שיקולים זהירים בכל הנוגע לאינדיקציות לשימוש ב- PPIs בעת טיפול ב- Clostridium difficile.

בין מגבלות המחקר יש לציין את השימוש במידע תצפיתי, סיווג חשיפה שאינו בהכרח מדויק, וטעויות פוטנציאליות בסיווג תוצאות בדיקות חיוביות לטוקסין החיידק כמדד יחיד לחזרת הזיהום.

במאמר מערכת נלווה, נכתב כי העלייה בסיכון ללקות בזיהום ב- Clostridium difficile תוך שימוש ב- PPIs הינה ניכרת, ומשקפת את החשיבות של חומצות הקיבה בהגנה מפני פתוגן זה.

עוד נכתב כי מחקרים בסדר גודל כה גדול הדגימו הן השפעה תלוית מינון בין מידת דיכוי החומצה והסיכון ללקות בזיהום ב- Clostridium difficile, והן קשר בין טיפול ב- PPI בעת זיהום ב- Clostridium difficile ובין סיכון לזיהום חוזר בחיידק.

Arch Intern Med. 2010;170:747-748, 772-778, 784-790

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    אשפוזים על-רקע שימוש בקנאביס מלווים בסיכון מוגבר לדמנציה

    היקף הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים לבית החולים על-רקע שימוש בקנאביס עלה בשיעור גבוה מפי 26 לאורך תקופה של 13 שנים בקרב מבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה ומלווה בסיכון מוגבר משמעותית לדמנציה, בהשוואה לביקורים רפואיים דחופים מכל-סיבה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל נתונים בין 2008 עד 2021 אודות […]

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    טיפול אנטיביוטי בילדות מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה, אלרגיות למזון ולקות אינטלקטואלית

    בילדים שטופלו במספר מחזורי טיפול אנטיביוטי מהלידה ועד גיל שנתיים תועד סיכון מוגבר להתפתחות אסתמה, אלרגיות למזון, נזלת אלרגית ולקות אינטלקטואלית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Journal of Infectious Diseases. החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם ארצי גדול להערכת הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי בתוך שנתיים מהלידה ואבחנה של מחלות כרוניות בילדות. […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך