כשלושה מכל ארבעה חולים עם אבחנה של Alopecia Areata לא קיבלו טיפול שנה לאחר האבחנה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.
מדגם המחקר כלל 45,483 מבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה (גיל ממוצע של 43.8 שנים, 65.7% נשים) עם אבחנה חדשה של Alopecia Areata בין 15 באוקטובר, 2015, ועד 28 בפברואר, 2020. הנתונים מבוססים על מאגר נתונים גדול מארצות הברית, הכולל נתונים רפואיים ותרופתיים.החוקרים בחנו משתנים העשויים להיות קשורים עם Alopecia Areata ודפוסי הטיפול בתוך שנה מתחילת המחקר ובמהלך השנה הראשונה למחקר, כאשר הנתונים נאספו יום אחד, 42 ימים, 84 ימים ו-365 ימים לאחר תחילת המחקר.
במהלך השנה הראשונה לאחר האבחנה, 66.4% מהחולים קיבלו לפחות טיפול אחד כנגד Alopecia Areata בנקודת זמן אחת, או יותר.
לאחר שנה אחת, 71.8% מהחולים לא קיבלו כל טיפול פעיל כנגד Alopecia Areata.
מבין אלו שקיבלו טיפול כנגד Alopecia Areata, זריקות לתוך הנגע היו הטיפול הנפוץ ביותר בשימוש (41.8% מהחולים), לאחריהם טיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים (40.9%), זריקות קורטיקוסטרואידים לשריר (38.1%) וטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים (20.6%).
בחולים עם אבחנה של Alopecia Totalis או Alopecia Universalis תועד סיכוי הרבה יותר קטן לקבלת טיפול בסטרואידים בזריקה לתוך הנגע וסיכוי הרבה יותר גבוה לקבלת טיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים, בהשוואה לחולים ללא אבחנות אלו (11.1% לעומת 44.1% ו-25.4% לעומת 42.1%, בהתאמה).
ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהשלמת מחקרים נוספים במטרה להבין מדוע חולים רבים עם Alopecia Areata אינם מקבלים עוד טיפול שנה לאחר האבחנה, למרות שמגמות הטיפול עשויות להשתנות עם זמינות טיפולים חדשים יותר, דוגמת מעכבי JAK ואחרים.
JAMA Dermatol, Sep 20, 2023
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!