Head and Neck Cancer

ההשפעה של הפסקת עישון על הפרוגנוזה של חולים עם ממאירות תאי קשקש בראש וצוואר (Cancer)

במאמר שפורסם בכתב העת Cancer מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפסקת עישון לפני אבחנה של ממאירות קשקשית של הראש והצוואר לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה ותמותה מסיבה ספציפית, אך לא תוארו הבדלים בשיעורי תמותה שאינם עקב מחלה ממארת. הפסקת עישון ארוכת-טווח לוותה בשיעורי הישרדות כוללת והישרדות ספציפית עקב הממאירות שהיו גבוהים יותר משמעותית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש בטבק הינו גורם סיכון מג’ורי להתפתחות ממאירות תאי קשקש של ראש וצוואר. עם זאת, אין מידע רב אודות החשיבות הפרוגנוסטית של הפסקת עישון ולכן החוקרים ביקשו לבחון אם הפסקת עישון ומשך הימנעות מעישון מלווים בשיפור הישרדות כוללת והישרדות משנית לממאירות.

החוקרים אספו נתונים קליניים ודמוגרפיים, כמו גם נתונים אודות הרגלי עישון של חולים עם אבחנה של ממאירות קשקשית של ראש וצוואר ב-Princess Margaret Cancer Center בין השנים 2006-2019. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין הפסקת עישון ובין משך הימנעות מעישון ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה ושיעורי תמותה עקב ממאירות קשקשית של ראש וצוואר או תמותה שאינה על-רקע ממאירות.

מדגם המחקר כלל 2,482 חולים עם ממאירות קשקשית של ראש וצוואר, מהם 841 מעשנים לשעבר ו-931 מעשנים פעילים.

מהנתונים עולה כי בקרב מעשנים לשעבר תועד סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה למעשנים פעילים (יחס סיכון מתוקן של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.87). בהשוואה למעשנים פעילים, בקרב 615 מעשנים לשעבר שהפסיקו לעשן למעלה מ-10 שנים לפני האבחנה תועד השיפור הגדול ביותר בהישרדות הכוללת (יחס סיכון מתוקן של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.56-0.93).

לאחר חמש שנים, שיעורי התמותה הספציפיים לממאירות קשקשית של ראש וצוואר עמדו על 16.8% ושיעורי התמותה שאינם עקב ממאירות עמדו על 9.4%.

בקרב מעשנים לשעבר (יחס סיכון מתוקן של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.54-0.95) תועדו שיעורים נמוכים יותר של תמותה ספציפית לממאירות ראש וצוואר, בהשוואה למעשנים פעילים, אך לא תועדו הבדלים בשיעורי התמותה שאינה עקב מחלה ממארת.

הפסקת עישון למשך למעלה מעשר שנים לוותה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה ספציפית עקב ממאירות ראש וצוואר, בהשוואה לעישון פעיל (יחס סיכון מתוקן של 0.64, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.91). הפסקת עישון לפרק זמן ארוך יותר נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם שיעורים נמוכים יותר של תמותה מכל-סיבה ותמותה ספציפית עקב ממאירות קשקשית של ראש וצוואר בחולים שקיבלו טיפול קרינתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על היתרון הפרוגנוסטי של הפסקת עישון בחולים עם אבחנה של ממאירות קשקשית של ראש וצוואר, עם יתרון גדול יותר להפסקת עישון ארוכת-טווח.

Cancer, Jan 18, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן עשויה לסייע במעקב אחר חולים עם סרטן כליה

    בדיקת שתן חדשה עשויה להפחית במחצית את הצורך בבדיקות הדמיה במסגרת המעקב אחר זיהוי הישנות סרטן כליה, כך מדווחים חוקרים במהלך הרצאה שניתנה במסגרת הכנס השנתי מטעם ה-European Association of Urology. בדיקת GAGome המבוססת על בדיקת ספקטרומטריה להערכת גליקוזאמינוגליקנים בשתן, עשויה לשלול הישנות סרטן כליה של תאים צלולים עם ערך מנבא שלילי של 97%. ברקע […]

  • עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהתערבות ניתוחית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים

    עיכוב בהשלמת התערבות ניתוחית מעבר ל-42 ימים לאחר באבחנה של סרטן שד הוביל לעליה אקספוננציאלית בסיכון לתמותה בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ושלילי ל-HER2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Breast Cancer Research. מרווח הזמן מהביופסיה האבחנתית עד לניתוח הדגים השפעה משתנה בין תתי-סוגים שונים של סרטן שד, כאשר בנשים עם […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים עדיף על מדד מסת גוף בחיזוי ממאירות משנית להשמנה בגברים

    היקף מותניים הינו סמן טוב יותר ממדד מסת גוף לחיזוי הסיכון להתפתחות ממאירות על-רקע השמנה בגברים, אך לא בנשים, כך עולה מנתונים חדשים משבדיה שפורסמו בכתב העת Journal the National Cancer Institute. החוקרים אספו נתונים אודות מדד מסת הגוף והיקף מותניים אודות 339,190 משתתפים ממאגרים שונים בשבדיה; אבחנות של מחלות ממאירות נלקחו ממאגר Swedish Cancer […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון כנגד סרטן כבד מתקדם

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן משלב Nivolumab ו-Ipilimumab כקו-טיפול ראשון למבוגרים עם סרטן כבד גרורתי או לא-נתיח. ההחלטה הנוכחית התקבלה לאחר אישור מואץ של הטיפול כקו-שני כנגד סרטן כבד מתקדם ומצטרפת לרשימה של התוויות אחרות למתן הטיפול המשולב. המלצה זו מבוססת על נתוני יעילות שהודגמו במחקר CHECKMATE-9DW, מחקר אקראי, […]

  • השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    השפעות רעילות בדרגה נמוכה על תוצאות הטיפול במלנומה

    למעלה ממחצית מהחולים עם מלנומה בשלב III שקיבלו טיפול משלים בקיטרודה חוו רעילות בדרגה נמוכה, כאשר אירועים אלו הובילו להפסקת הטיפול התרופתי, אשפוז או צורך בטיפול לדיכוי חיסוני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JCO Oncology Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול אימונותרפי מפחית את הסיכון להישנות מלנומה, אך מלווה באירועים חריגים […]

  • תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    תוצאות מבטיחות לקיטרודה בטיפול בשני תת-סוגים של לימפומה עורית של תאי T

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology דווח על תוצאות מבטיחות לטיפול בקיטרודה בחולים עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, תתי הסוגים הנפוצים ביותר של לימפומה עורית של תאי T, כאשר במחצית מהחולים שטופלו תועדה תגובה לטיפול. החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי שכלל 30 חולים (גיל חציוני של 68 שנים; 56.7% נשים) עם מיקוזיס פונגואידס ותסמונת סזארי, אשר […]

  • האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    האם טיפול אימונותרפי משלים ב-Camrelizumab משפר הישרדות בחולים עם ממאירות מתקדמת של נזופרינקס? (JAMA)

    טיפול משלים ב- Camrelizumab לווה בשיפור משמעותי של שיעורי ההישרדות ללא-אירועים לאחר שלוש שנים בחולים עם ממאירות מתקדמת מקומית-אזורית של הנזופרינקס, בהשוואה למעקב בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר DIPPER בשלב 3, שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כ-20-30% מהחולים עם קרצינומה של נזופרינקס בשלב מתקדם מקומית-אזורית צפויים להישנות מחלה לאחר טיפול כימו-קרינתי […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך