Hematology Other

אפשרויות הטיפול במחלות דם באמצעות תאי גזע עובריים / מאת פרופ’ אור, עורך המטולוגיה

המידע הרב שהצטבר בנושא תהליכים המטולוגיים נאסף למרות הקושי בעבודה עם תאי גזע ותאי אב במעבדה והנטיה שלהם להתמיין. המתודולוגיות העיקריות ששימשו להתגבר על הקושי הן שיטות Transgenic/Knock-out בחיות מעבדה ושימוש בתאי גזע עובריים שמקורם בעכברים, מאחר שמאפשרים לחקור את התפתחות הרקמה ההמטופויאטית.

למרות שנערכו מחקרים מוצלחים רבים במודלי בע”ח לחקר התפתחות התא ההמטופויאטי, הבדל בין בעלי חוליות ירודים ובני אדם הותיר מספר פערים בהבנת הנושא. אין ספק שחקר תהליך המטופויאזיס, בעיקר בשלבים המוקדמים ביותר, עשוי להביא למהפכה מדעית.

בסקירה חדשה מציגים את הפוטנציאל של תאי גזע עובריים (human embryonic stem hES) במודל של תהליכים הומניים במעבדה עם דגש על אתרי מטרה במחלות שונות.

ב-50 השנים האחרונות נערכו מחקרים רבים בנושא תאי גזע פלוריפוטנטים, היכולים להתמיין לתאי אב של כל אחת משלוש שכבות העובר (אקטודרם, אנדודרם ומזודרם). המחקרים נשאו פרי הודות לשנים רבות של עבודה המכוות ליצירת מערכת קפדנית לבדיקת השורה ההמטופויאטית. זנים של עכברים ובע”ח אחרים עם אנומליות המטופויאטית ספונטנית איפשרו בעבר מחקר אונטוגנזה של תאים המטופויאטים ביונקים, מתחת למיקרוסקופ ובצורה שאיפשרה ניתוח ביוכימי. המחקרים המעבדתיים בבע”ח עם שינויים מוגדרים בגנים בעלי פעילות המטופויאטית הרחיבו את תחום המחקר ההמטולוגי עוד יותר.

מחקרים בעכברים ומכרסמים סייעו רבות בהבנת הדם והקשר בין הגנים ותאי דם.

דוגמא אחת היא הבנת הביולוגיה של  MHC I (Major Histocompatibility Class) ו-Beta2-Microglobulin (β2M) והקשר עם חסר תאי CD4-8. כמו גם איבוד Gata-1 והשפעתו על הפנוטיפ של אריתרוציטים. דוגמא נוספת היא זיהוי השינויים הגנטיים במחלת VHL (von Hippel-Lindau) בשיטת Knock-in של המוטאציה ל-VHL הצליחו החוקרים ללמוד על השפעות שינויים גנטיים על המחלה.

למרות שמחקרים בעכברים אחראיים לחלק הארי של הידע הקיים כיום בנושא התפתחות תאי הדם ביונקים, עדיין נותרים פערים מסוימים. אין עוררין באשר לחשיבות היכולת לחקור את השפעות מוטאציות ספציפיות על התפתחות מחלות דם באדם. מסיבה זו, מערכת הומנית מעבדתית הדומה לתאי גזע עובריים מעכברים תהווה כלי מחקרי חזק בנושא המטופויאזיס.

שורות תאים נצחיות הן מקור אמין וזמין למחקרים מעבדתיים ספציפיים לאדם. עם זאת, הם טובים יותר לניתוח ביולוגיה של התאים מאשר התפתחות ביולוגית משתי סיבות לפחות. האחת, תהליך הטרנספורמציה, בין אם מתבצע בגוף כחלק ממאירות לפני הבידוד או לאחריו באמצעות אפקטורים כמו  EBV, SV40 או אחרים, כופה על התא את הביולוגיה הייחודית שלו וגורם לחוסר-ודאות קבוע כאשר באים לאפיין את התהליכים בתא. שנית, מחקר באמצעות תאים ממוינים, אפילו מעובר, רלוונטי רק לתהליכים ביולוגים המתרחשים לאחר התפתחות התא הספציפי. מערכת מעבדתית שתוכל לענות על שאלות הקשורות בהתפתחות הרקמה דורשת שורת תאים פרימטיביים, לא-ממוינים, שיכולים להתמיין לרקמה הנבדקת.

בשנת 1998, עם התיאור הראשון של תאי גזע הומניים, מחקרים כאלו באדם הפכו לאפשריים.

תאים עובריים המבודדים לפני ההשרשה של הבלסטוציסט כ-5-7 ימים לאחר הפריית IVF, יכולים להתמיין לאחת משלוש השכבות העובריות. קיימים פרסומים שונים על המתודולוגיות להתפתחות תאי גזע לרקמה ספציפית, כולל מיוציטים בשריר הלב, תאי אב נוירונליים ורקמה המטפויאטית.

למרות הצורך בפיתוח טכנולוגיות בסיסיות לאפשר את המניפולציות בהם, תאי גזע כבר הוכחו כשימושיים מאוד במחקר המטופויאזיס.

מחקרים בתאי גזע עובריים עשויים להיות חשובים בעיקר במחקר המכוון להבנת מחלות גנטיות של מערכת הדם.

מודלים בעכברים לא הצליחו לשפוך מספיק אור על מחלות בבני אדם. אמנם זוהו מספר הפרעות המטולוגיות דומות, אך העובדה היא שעכברים אינם מבטאים מחלות שיאפשרו מחקר מעמיק יותר באמצעות מודלים ספציפיים של תאים עובריים.

קיימים 3 מסלולים אפשריים לאיסוף תאי גזע עובריים למחקר מחלות המטופויאטיות.

האחת, זיהוי עוברים באמצעות PGD (Preimplantation Genetic Diagnosis), מודיפיקציה של שורות תאי גזע עובריים באמצעות מניפולציות גנטיות, או יצירה מרקמות חולים באמצעות NT (Nuclear Transfer), שהמוכרת מכולם היא ללא ספק “דולי”, היונק הראשון ששועתק באמצעות NT והיתרון הגדול ביותר של שיטה זו הוא ללא ספק יצירת תאים פלוריפוטנטים המתאימים מבחינה אימונולוגית לחולים (ראוי לציין שלאחרונה הוטל ספק במחקרים מסוימים של תאי גזע עובריים בשיטת NT).

לעיתים קרובות נשמעת הביקורת לפיה טיפולים בתאי גזע מבוגרים הצילו רבים, בעוד שטיפולים מתאי גזע עובריים לא הצילו איש. בהתחשב בעובדה שתחום המחקר בתאי גזע עובריים הוא בן 8 שנים בלבד, בעוד שהשתלות מח עצם מוכרות מזה מספר עשורים, מדובר בביקורת לא הוגנת. יתרה מזאת, למרות שאין עוררין באשר לעובדה שמח עצם, תאי גזע מדם פריפרי ותאי גזע מחבל הטבורי, שיפרו את חייהם של רבים, שיטות נוספות נבדקות בכדי להגביר את יעילותם.

מבדיקה מעמיקה יותר של ההצלחות עולה כי השתלת מח עצם לטיפול בממאירות מכניסה חלק מהחולים לרמיסיה, אך אחרים יסבלו מהישנות של הממאירות או מכשלון השתל. רבים אחרים ימשיכו לגווע בזמן שממתינים להשתלה לאור חסר תורם בעל HLA מתאים. כשני שליש מהחולים שעשויים להרוויח מהשתלת מח עצם, תאי גזע מדם היקפי או מחבל טבור, לא ימצאו תורם מתאים.

יתרה מזאת, למרות שהשתלת מח עצם אלוגנית השתפרה מאוד עם השנים, שיעורי ההישרדות בעקבות תרומה מאדם שאינו קרוב משפח נותרו נמוכים במרבית המחלות ההמטולוגיות. התחלואה הלא-ממאירה, כולל קטרקט, הפרעות בתפקודי תיירואיד ואוסטופורוזיס נותרו משמעותיים, בעיקר עם שיפור סיכויי ההישרדות לטווח ארוך.

לאור העובדה שלחולים רבים אין אחים מתאימים וכן בשל טלורנס גדול יותר לאי-התאמה ב-HLA, דם טבורי בעל התאמה חלקית ב-HLA משמש יותר ויותר כמקור השתלה חשוב וכן מצע חשוב להבנת המנגנונים הבסיסיים למחלה.

מחקר עוקבה שפורסם לאחרונה הראה כי שיעורי ההישרדות ל-10 שנים לאחר השתלה אוטולוגית עמדו על 68.8%. למרות שיש להתייחס למספרים הללו בזהירות מאחר שכוללים נתונים מאבחנות שונות, משטרי טיפול שונים ושיטות שונות לאיסוף תאי גזע, אך הם עדיין מצביעים על העדיפות הברורוה של השתלה בעלת התאמה גנטית בהשוואה להשתלה אלוגנית או אף השתלה מאח עם התאמה ב-HLA. לאור הנתונים הללו בלבד, יכולת לייצר רקמה המטופויאטית התואמת מבחינה גנטית כטיפול השתלה עשויה להוריד את התחלואה בעקבות תהליך ההשתלה, וכך תהפוך את הפרוצדורה לטיפול שגרתי במחלות גנטיות כמו אנמיה חרמשית, מחלות שלרוב נחשבות כבלתי מתאימות להשתלה לאור הסיכון הגבוה להתפתחות Acute Graft versus Host Disease.

בצורה זו, מחלות כמו אנמיה חרמשית ותלסמיה יהיו הראשונות שינצלו אפשרויות טיפול אלו.

לטיפול במחלות של מח עצם, ממאירויות או אחרות, השימוש ב-NT לייצור תאי גזע עובריים הומניים תואמים עשוי לשפר את התוצאות, את מדדי איכות החיים במושתלים ואת שיעורי ההישרדות לטווח ארוך.

הזמינות לאחרונה של תאי גזע עובריים הומניים והיתרונות הרבים במחקר הודות לתאים אלו כבר מצביעים על הכיוון העתידי לפיו תאים יהפכו לחשובים יותר ויותר ברפואה. בנוסף, אפשרויות חדשות הודות לטיפולי hES שיביאו להתפתחות תקינה ולא-תקינה מספקים הבטחה גדולה בנושא המחקר הביו-רפואי.

National Research Council פירסמו לאחרונה קווי הנחיה לביצוע מחקרים בתאי גזע עובריים הומניים. אין ספק שקיימים מכשולים אותם יש לעבור במהלך הדרך, כולל הסיכון לזיהום התאים ע”י תוצרי בע”ח המשמשים בתרבית הרקמה כן הנטיה לפתח פגמים כרומוזומליים. כמו כן מצפים לשיכלול במגוון תאי הגזע העובריים ההומננים המשמשים ברחבי העולם ככל שייעשה ברור יותר ויותר שלשורות תאים מסוימות אפיניות גדולה יותר למחקר מאחרות.

האתגר המדעי הגדול ביותר נותר בתחום הגדרת המסלולים התורמים לספציפיות ובידוד האיכלוס מחדש בטווח הארוך. מעבודות בעכברים נראה כי המטרה אינה בלתי-הגיונית.

Blood, 1 April 2006, Vol. 107, No. 7, pp. 2605-2612.

הערת עורך:

50 שנות מחקר על תאי גזע ראשוניים.

תאי גזע טרום עובריים מהווים אתגר מחקרי וטיפולי אדיר מאחר וכבר משנת 1954 פירסמו Sevens & Little את התצפית הראשונה על היכולת של התאים הללו להתפתח לכיוון שלושת שכבות הנבט העובריים.  מקור התאים הללו משלב הבלסטוציסט לאחר ההפריה בין תא הביצית ותא הזרע.

בשנים האחרונות פורסמו מחקרים פרה-קליניים על יכולת ההתמיינות של תאי הגזע הטרום עובריים לרקמות שונות. ההוכחות המוצקות יותר הן בכיוון של המערכת ההמטופויאטית דהיינו, יצירת תאי מערכת הדם על ידי רקמת מח עצם המתפתחת מתאי הגזע הטרום עובריים. יכולת השיקום ההמטולוגי הוכחה במודלים של עכברים מוקרנים אשר הושתלו עם תאי גזע טרום עובריים. לכן, אין ספק שהיישום הראשוני העתידי עשוי להיות במחלות המטולוגיות.

השאלה המרכזית העתידית היא כיצד תאי גזע טרום עובריים אלו יוכלו לרפא מחלות חשוכות מרפא באדם, ומה יהיה המקור האולטימטיבי לתאים אלו.

קיימות שלוש אפשרויות להפקת תאי גזע טרום עובריים:

בעקבות הפרייה מלאכותית, בחירה של תאים זהים מבחינה גנטית באמצעות איבחון טרום השרשה.

שימוש בשורות תאים משובטות קיימות אשר יעברו שינוי גנטי לצורך התאמתם לחולה.   

יצירה של תאים באמצעות העברת גרעין תאי מהחולה והפרייתו עם ביצית אקראית.

יש צורך לחקור את הדרך המתאימה ביותר להפקת תאי הגזע הטרום עובריים, לצורך פיתוח תבניות טיפול חדשניות למחלות המטולוגיות קשות. מחקרים רבים הן בחיות והן בתנאי מעבדה סוללים דרך זו במהירות.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה רבה של עוף מלווה בסיכון מוגבר לתמותה

    צריכה שבועית של עוף בהיקף של מעל 300 גרם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה וסיכון גבוה יותר מכפליים לתמותה עקב ממאירויות של מערכת העיכול בהשוואה לצריכה שבועית קטנה מ-100 גרם, כאשר הסיכון גבוה יותר בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Nutrients. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת עוף, הנחשבת אפשרות בריאה יותר מבשר […]

  • תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בהישרדות טובה יותר של חולים עם SCLC בשלב נרחב

    תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בהישרדות טובה יותר של חולים עם SCLC בשלב נרחב

    תופעות לוואי על-רקע חיסוני מלוות בשיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות כוללת טובים יותר בחולים עם סרטן ריאות מסוג SCLC (או Small Cell Lung Cancer) בשלב נרחב שקיבלו טיפול כימו-אימונותרפי לעומת אלו ללא אירועים אלו, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 399 חולים (גיל חציוני של 66 שנים, 55.4% […]

  • חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    חשיפה להתעללות ואלימות כלפי האם בתקופת הילדות מנבאת התנהגות אלימה בבגרות

    בקרב גברים צעירים שנחשפו למעשי אלימות פיזית והתעללות של בן הזוג כלפי אימם נרשמה עליה של 45% בסיכון לכך שינקטו בעצמם במעשי אלימות כלפי בני או בנות זוגם, בהשוואה לאלו שלא נחשפו למעשי אלימות דומים, כך עולה מנתונים חדשים מבריטניה שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe. החוקרים בחנו את הנתונים אודות זוגות […]

  • טיפול כימו-קרינתי במינון נמוך מספר תוצאות טיפול בחולים עם ממאירות של פי הטבעת

    טיפול כימו-קרינתי במינון נמוך מספר תוצאות טיפול בחולים עם ממאירות של פי הטבעת

    מתוצאות מחקר PLATO-ACT4 שפורסמו בכתב העת The Lancet Oncology עולה כי בחולים עם ממאירות פי טבעת בשלב מוקדם שקיבלו טיפול כימו-קרינתי במינון מופחת תועדו שיעורי תגובה קלינית מלאה גבוהים יותר לאחר שישה חודשים, לצד פחות רעילות חדה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול סטנדרטי בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מינון גבוה של טיפול קרינתי עשוי להוביל […]

  • האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    האם ניטור מרחוק עשוי להפחית אשפוזים בחולים עם מחלות ממאירות?

    ניטור תסמינים מרחוק באמצעים אלקטרוניים להערכת תוצאים לפי דיווח מטופלים לווה בהפחתת היקף האשפוזים בשיעור של 19% לאחר שלושה חודשים ובהיקף של 13% לאחר שישה חודשים בחולים עם מחלה ממארת תחת טיפול סיסטמי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. התועלת של אמצעי ניטור מרחוק תועדה במגוון אוכלוסיות חולים, כולל אלו המתגוררים […]

  • הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    הישרדות ארוכת-טווח דומה עם כריתת רחם פשוטה או רדיקאלית בנשים עם סרטן צוואר רחם

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בנשים עם סרטן צוואר רחם בדרגת סיכון נמוכה שיעורי ההישרדות בטווח הארוך דומים עם כריתת רחם פשוטה, כריתת רחם רדיקאלית מותאמת או כריתת רחם רדיקאלית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כריתת רחם רדיקאלית עם הסרת קשריות לימפה אגניות הינה […]

  • ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של סיבוכי ניתוח בלוטת התריס על איכות החיים של החולים

    ממחקר מבוסס-אוכלוסייה משבדיה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BJS Open, עולה כי אין הבדלים משמעותיים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם לאחר כריתה מלאה של בלוטת הריס לאורך חציון מעקב של 11 שנים. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס-אוכלוסייה להערכת הבדלים באיכות החיים הבריאותית בין חולים עם וללא היפופאראתירואידיזם שעברו כריתה מלאה של בלוטת התריס […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך