משני מחקרים דומים, שפורסמו בגליון 2 בנובמבר של New England Journal of Medicine, עולה כי הוספת Epirubicin לטיפול כימותרפי לאחר הניתוח בחולות עם סרטן שד מוקדם, משפר את סיכויי ההישרדות. העובדה ששני המחקרים מצאו יתרון בהוספת התרופה, למרות הבדלים קלים במשטרי הכימותרפיה שהיו בשימוש, מעידה כי ניתן לייחס את השיפור לטיפול ב- Epirubicin.
ביחד, שני המחקרים כללו 2391 נשים עם סרטן שד מוקדם, שטופלו ב-75 מרכזים בבריטניה. שני המחקרים השוו טיפול עם Epirubicin ולאחריו Cyclophosphamide, Methotrexate ו-Fluorouracil (CMF), עם קבוצת ביקורת שטופלה ב-CMF בלבד. אחד המחקרים התבסס על משטר CMF קלאסי, והמחקר השני התבסס בעיקר על ממצאים מסקוטלנד, וגרסה שונה מעט במטרה לצמצם את מספר הביקורים של החולות במרפאות.
לאחר חציון של 48 חודשים, הקבוצות שטופלו ב- Epirubicin, ביחד עם CMF, זכו לשיפור משמעותי בסיכויי ההישרדות ללא-הישנות (91% לעומת 85% עבור CMF בלבד), וסיכויי הישרדות כוללים (95% לעומת 92% עבור CMF בלבד).
שילוב Epirubicin עם CMF הביא לירידה משמעותית של 30% בסיכון להישנות ולתמותה. שני המחקרים העלו תוצאות דומות, באופן בלתי-תלוי.
למרות שהטיפול ב- Epirubicin מלווה בתופעות לוואי נוספות, החוקרים הוכיחו כי מדובר במשטר טיפול הנסבל ע”י החולות וניתן ליישום. לאחר 12 חודשי טיפול, לא נמצאו הבדלים משמעותיים באיכות החיים בין המטופלים בשתי הקבוצות.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים להוסיף Epirubicin למשטר CMF כטיפול אדג’וונטי כימותרפי בנשים עם סרטן שד מוקדם.
שילוב Epirubicin עם CMF הפך כבר לטיפול הסטנדרטי במרכזים רבים ברחבי בריטניה ובאירופה. אך באזורים אחרים המצב מעט שונה. בקנדה השתמשו זמן רב בשילוב הכולל Cyclophosphamide, Epirubicin ו-Fluorouracil (CEF), ובארה”ב הטיפול מבוסס על Anthracycline ולאחריו Taxane.
מאמר מערכת שהתייחס למחקר ניסה לראות את התמונה הרחבה. למרות שטיפול כימותרפי אדג’וונטי מביא לירידה בשיעורי ההישנות ועליה בסיכויי ההישרדות בנשים עם סרטן שד מוקדם, הכותבים מדגישים כי היקף היתרון הוא צנוע, ויש לטפל בחולות רבות בכדי לסייע למעט.
הכותבים מספקים עצה לרופאים המטפלים בחולות כאלו, וקוראים להם לשקול את הסיכון להישנות, בהתבסס על גודל ודרגת ההתמיינות של הגידול, וכן נוכחות/העדר מעורבות של בלוטות לימפה אקסילריות, ביחד עם סטטוס HER2 ותגובה אנדוקרינית.
הגישה השכיחה היא לתפור את אגרסיביות הטיפול הכימותרפי בהתאם לסיכוי להישנות, כאשר חולות בסיכון גבוה יטופלו בשילוב הכולל Anthracycline או Taxane, או טיפול אינטנסיבי המבוסס על Anthracycline. בחולות בסיכון נמוך ניתן לטפל בשילוב פחות אגרסיבי, עם פחות תופעות לוואי, דוגמאת CMF, או Doxorubicin עם Cyclophosphamide, או טיפול אנדוקריני בלבד.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!