Hematology Other

הסיכון לדימום ממערכת העיכול בעקבות טיפול במעכבי COX ונוגדי-טסיות (Gut)

מחקר ספרדי מאשר כי שילוב נוגדי-טסיות עם טיפול במעכבים סלקטיביים של Cox 2, עשוי להביא לאיבוד כל ירידה בסיכון לדימום ממערכת העיכול, הקשורה בטיפול במעכבי Cox 2.

החוקרים ביקשו לבחון את הסיכון לדימום ממערכת העיכול העליונה, בעקבות טיפול ב-NSAID, טיפולים סלקטיביים (Coxib), נוגדי-טסיות, ושילוב הטיפולים הללו. הם גם בחנו את השפעות השילוב עם תרופות המגנות על מערכת העיכול.

במחקר נכללו 2777 חולים, עם דימום ממערכת העיכול, שהוכח בבדיקה אנדוסקופית, להם התאימו החוקרים 5532 ביקורות, עם התאמה לגיל, בית החולים וחודש האישפוז. גודל המדגם חושב בכדי לאפשר הערכה מהימנה של הסיכון היחסי הקשור בטיפול ב-Coxib, בהתבסס על רמת השימוש הידועה בספרד. מהנתונים, החוקרים חישבו את הסיכון היחסי לדימום, הקשור בטיפול ב-NSAID, Coxib, נוגדי-טסיות, וטיפולים משולבים. 75% מהמקרים והביקורות היו בגילאי 50 ומעלה, והגיל הממוצע עמד על 61 שנים. אתרי הדמם התפזרו באופן שווה, פחות או יותר, בין התריסריון ורירית הקיבה.

24% מהמשתתפים בקבוצת המקרים טופלו ב-NSAID, שאינו אספירין, בשבוע שלפני האישפוז, זאת בהשוואה ל-9% מהמקרים. 1.2% מהמשתתפים בשתי הקבוצות נטלו Coxib בהווה, ושיעור הטיפול באספירין עמד על 26.9% בקבוצת המקרים, לעומת 9.5% בקבוצת הביקורות.

טיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים, שבוע לפני האישפוז, הביא לעליה משמעותית בסיכון לדימום (סיכון יחסי של 5.5%, 95% CI = 4.5-6.2), טיפול ב-Coxib העלה מעט את הסיכון, בעיקר בעקבות Rofecoxib (RR=2.1, 95% CI = 1.1-4.0).  טיפול בעבר (מעל 8 ימים קודם לכן) לא נקשר עם סיכון מוגבר, ונראה כי הסיכון ירד משמעותית עם משך הטיפול (RR=7.3-7.6 עבור טיפול של 0-90 ימים, RR=2.5-2.6 עבור טיפול של מעל 91 ימים).

טיפול כלשהו בנוגדי-טסיות הביא לעליה משמעותית בסיכון לדימום, ללא הבדל בין אספירין במינון נמוך, Clopidogrel, או Ticlopidine (RR=2.7 לעומת RR=2.8). נרשמה אינטראקציה בין טיפול בנוגדי-טסיות ובין NSAID סלקטיביים ולא-סלקטיביים. תוספת טיפול בנוגדי-טסיות ל-Coxib העלתה את הסיכון, לערכים קרובים לאלו של טיפול ב-NSAID לבד. כצפוי, טיפולים אלו העלו גם את הסיכון עם NSAID לא-סלקטיביים.

שילוב Proton Pump Inhibitor (PPI) עם NSAID לא-סלקטיבי, לא לווה בעליה משמעותית בסיכון (RR=0.9, 95% CI = 0.7-1.3), בדומה למצב עם Paracetamol (RR=0.9,  95% CI = 0.7-1.1).

לאור הממצאים, החוקרים מסכמים כי טיפול Coxib קשור בסיכון ירוד להתפתחות דימום ממערכת העיכול העליונה, בהשוואה לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים. אולם, שילוב טיפול עם נוגדי-טסיות מביא לאובדן היתרון הנ”ל. הם מעלים את האפשרות שהסיבה לכך נובעת מהעדר השפעה נוגדת-טסיות, בנוסף להשפעה הירודה על רירית מערכת העיכול. תוספת PPI לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים, ביטלה את הסיכון המוגבר לדימום.

Gut 2006; 55: 1731-8

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גראביס

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Nipocalimab לטיפול במיאסתניה גרביס מוכללת במבוגרים ומתבגרים בגילאי 12 שנים ומעלה. המומחים מסבירים כי מדובר בתרופה הראשונה והיחידה הפועלת כנוגדן חד-שבטי הפועל כנגד קולטן Fc Receptor אשר אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בחולים אלו עם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין או כנגד MuSK (או […]

  • טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    טיפול ב-Ixekizumab עוצר נזק לעצם בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Rheumatology עולה כי טיפול ב- Ixekizumab(טאלץ) מפחית ארוזיות ומשפר מילוי במפרקים סקרואיליאקים בוחלים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי הדמייתי שלא קיבלו טיפול ביולוגי בעבר לאחר 16 שבועות, עם שיפור נוסף לאורך עד 52 שבועות. בגברים ובחולים עם עדות ל-HLA-B27 תועדו שינויים מבניים בולטים יותר. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר COAST-V […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון גבוה לתמותה

    מדד שבריריות אלקטרוני, המבוסס על נתונים מהרשומות הרפואיות הממוחשבות וכולל קודי אבחנה, מסייע בזיהוי מבוגרים בסיכון מוגבר לתמותה, פניות דחופות לקבלת טיפול רפואי ואשפוזים בבתי חולים, כך מדווחים חוקרים מבוסטון במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatric Society. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים מרשומות רפואיות ממוחשבות במערכת רפואית אזורית בארצות הברית אשר […]

  • השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנה מלווה בשיעורי תגובה נמוכים יותר לטיפול במחלת מעי דלקתית

    השמנת-יתר מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה קלינית ללא טיפול בסטרואידים בחולים עם מחלת מעי דלקתית לאחר 24 שבועות מהתחלת הטיפול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר Initiative on Crohn and Colitis Registry להערכת ההשפעה של השמנה על תגובה לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית. הם […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר