Hematology Other

חשיבות טיפול בנוגדי-קרישה פומיים בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם בסיכון נמוך (JACC: Clinical Electrophysiology)

בחלק מהחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם ומדד סיכון נמוך לאירוע מוחי, אשר אינו מצדיק טיפול בנוגדי-קרישה פומיים, ייתכן סיכון תרומבואמבולי גבוה דיו בכדי להצדיק טיפול זה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Society of Cardiology ופורסמו בו-זמנית בכתב העת JACC: Clinical Electrophysiology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לתאר את הסיכון לתרומבואמבוליזם בחולים עם פרפור פרוזדורים אשר לא קיבלו טיפול בנוגדי-קרישה ואובחנו עם מחלת מסתם מסוג 2 לפי סיווג EHAR (Evaluated Heartvalves, Rheumatic or Artificial). בכל המשתתפים תועד מדד CHA2DS2-VASc של עד נקודה אחת.

מחקר העוקבה כלל 55,613 משתתפים ממאגרי נתונים ארציים מדנמרק בין השנים 2000-2018, מהם 1,907 עם מחלת מסתם מסוג 2 לפי סיווג EHRA. החוקרים חישבו את הסיכון לתרומבואמבוליזם לאחר שנה ולאחר חמש שנים.

החוקרים מדווחים כי שנה אחת לאחר אבחנת פרפור פרוזדורים, בחולים עם מחלת מסתם מסוג 2 לפי סיווג EHRA הסיכון לתרומבואמבוליזם נע בין 1.2% ועד 1.5% לפי קבוצת גיל (מתחת ל-65 שנים או 65-74 שנים) ומספר מחלות הרקע, פרט למין, בסולם CHA2DS2-VASc (עד נקודה אחת).

מעניין לציין כי בחולים עם מחלת מסתם לבבי מסוג 2 לפי סיווג EHRA אשר היו מתחת לגיל 65 שנים, עם מדד CHA2DS2-VASc אפסי, הסיכון לתרומבואמבוליזם עמד על 1.5% (רווח בר-סמך 95% של 0.7-2.8%) ובאלו עם מדד CHA2DS2-VASc של נקודה אחת עמד הסיכון על 1.5% (רווח בר-סמך 95% של 0.6-3.4%) שנה לאחר אבחנת פרפור פרוזדורים.

ממצאים אלו מציעים כי בחולים עם פרפור פרוזדורים על-רקע מחלת מסתם, בהם אין מקום לטיפול בנוגדי-קרישה לפי ההנחיות, הסיכון לתרומבואמבוליזם עשוי לעלות על הסף מעליו לטיפול פומי בנוגדי-קרישה יש תועלת.

JACC: Clinical Electrophysiology, August 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך