במאמר שפורסם בכתב העת Lancet Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בדקסמתזון במינון-גבוה לא הוביל לשיפור קוצר נשימה בהשוואה לפלסבו בחולים אמבולטוריים עם מחלות ממאירות. יתרה מזאת, החוקרים זיהו עליה בשיעור אירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי בדקסמתזון.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קוצר נשימה הינו תסמין מטריד וקשה לטיפול עם אפשרויות מוגבלות. הם השלימו מחקר אקראי ומבוקר, כפל-סמיות, שכלל 128 חולים אמבולטוריים עם מחלות ממאירות, אשר חולקו ביחס 2:1 לטיפול בדקסמתזון במינון 8 מ”ג כל 12 שעות למשך שבוע ולאחר מכן במינון של 4 מ”ג כל 12 שעות למשך שבוע (85 חולים; גיל חציוני של 66 שנים) או פלסבו למשך 14 ימים (43 חולים; גיל חציוני של 63 שנים).
החוקרים השלימו ניתוח לפי כוונה לטפל והפסיקו את הגיוס למחקר מוקדם לאחר ניתוח ביניים שני של התוצאות.
התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי במדד מספרי (Numerical Rating Scale, או NRS) להערכת קוצר נשימה במהלך 24 השעות האחרונות מתחילת המחקר ועד לאחר שבעה ימים.
מהנתונים עולה כי השינוי הממוצע בקוצר הנשימה לפי מדד NRS מתחילת המחקר עד לאחר שבוע עמד על 1.6- עם דקסמתזון (רווח בר-סמך 95% של 2- עד 1.2-) ופלסבו (רווח בר-סמך 95% של 2.3- עד 0.9-).
תופעות לוואי נפוצות בדרגה 3-4 כללו זיהום ב-9 חולים (11%) בזרוע הטיפול בדקסמתזון לעומת 3 חולים (7%) בזרוע הפלסבו, אינסומניה ב-7 חולים (8%) לעומת חולה אחד (2%) ותסמינים נוירופסיכיאטריים אשר תועדו רק בקבוצת הטיפול בדקסמתזון (3 חולים, 4%).
אירועים חריגים חמורים אשר הובילו לאשפוז תועדו ב-28% מהחולים בזרוע הטיפול בדקסמתזון, לעומת 7% מאלו בזרוע הפלסבו, ללא תיעוד של מקרי תמותה על-רקע הטיפול.
החוקרים מסכמים וכותבים כי על-סמך הממצאים הללו, הם אינם ממליצים עכל מתן דקסמתזון באופן שגרתי להקלה על קוצר נשימה בחולים עם מחלות ממאירות. עם זאת, הם מדגישים כי המחקר נערך בחולים אמבולטוריים ולא כלל חולים עם אתיולוגיות ספציפיות, דוגמת חסימת דרכי אוויר, בהם קורטיקוסטרואידים הוצעו בעבר כטיפול יעיל.
Lancet Oncol, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!