Hepa/Biliary Other

מחקרים חדשים מטילים ספק בהשפעות ההדדיות של קלופידוגרל ו PPI (מתוך כנס ה- American College of Cardiology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- American College of Cardiology, עולה כי טיפול ב PPIs (proton-pump inhibitors) לא השפיע על המהלך הקליני של חולים שטופלו בקלופידוגרל (clopidogrel) לאחר PCI (Percutaneous coronary intervention).

במחקר הנוכחי נבדקו נתוניהם של 2,646 משתתפים מתוך Guthrie PCI database, אשר עברו PCI במהלך השנים 2001-2007 ושוחררו מאשפוז מבלי שעברו את אחד מהסיבוכים הללו לאחר הפרוצדורה: אוטם לבבי, הצורך ב- TVR (Target Vessel Revascularization), או שבץ. ל- 28% מתוכם הומלץ על נטילת PPI בעת שחרורם מאשפוז.  בוצע מעקב אחר המשתתפים לאירועים לבביים במהלך 5 שנים.  הגיל הממוצע של המשתתפים היה 65 שנים; 69% מתוכם היו גברים; 28% מתוכם היו סוכרתיים.  קבוצת המשתמשים ב PPI הייתה מבוגרת יותר, היו בה יותר נשים, ונצפו בה יותר חולים עם יתר לחץ דם, סוכרת, דיסליפידמיה, מחלת כלי דם פריפריים וכן יותר מקרים של ניתוח מעקפים, אוטם לבבי וצנתור כלילי, בהשוואה לקבוצה שלא נטלה PPI.

מתוצאות המחקר עולה כי לא הודגם הבדל משמעותי בשיעורי הופעת אירועים קליניים בין קבוצת נוטלי ה- PPI ובין הקבוצה השנייה. 

בטבלה הבאה מוצגים שיעורי אירועים קליניים בשתי הקבוצות:
































אירועים קליניים


משתמשים ב- PPI


לא משתמשים ב- PPI


מאורעות קרדיו-וסקולאריים חמורים

MACE (Major adverse cardiovascular events)


6.4


6.4


מוות


2.8


2.5


אוטם לבבי


3.3


3.0


מוות/אוטם לבבי


5.6


5.1


TVR


2.2


3.0


תרומבוזיס על גבי התומכן


1.8


1.5

היות והשפעות בין-תרופתיות דווחו בעבר כמשמעותיות ביותר עבור שני PPIs מסוימים אומפרזול (omeprazole) ואסומפרזול (esomeprazole), בוצע תת מחקר שכלל את המשתמשים בשתי תרופות אלו (12% מאוכלוסיית המחקר).

החוקרים מדווחים כי חולים שנטלו אחת מן התרופות הנ”ל, הדגימו היארעות נמוכה יותר של מאורעות קרדיו-וסקולאריים חמורים, בהשוואה למשתתפים שלא נטלו כלל PPI (3.9% מול 6.1).  כמו כן TVR הודגם בשיעור נמוך יותר במשתתפים שנטלו אחת מתרופות אלו (1% מול 3%).

בניתוח רב-משתנים, השימוש באחד משני ה- PPI הנ”ל נקשר בשיעורים נמוכים משמעותית של מאורעות קרדיו-וסקולאריים חמורים, עם יחס סיכון של 0.51 (95% CI  0.28-0.92).  החוקרים מוסיפים כי בחולים שעברו צנתור כלילי מוצלח ושוחררו מאשפוז עם טיפול באספירין וקלופידוגרל, הוספת PPI לטיפולם הקבוע לא גרעה ממהלך מחלתם הקרדיו-וסקולארית. 

החוקרים מציעים סיבות אפשריות להעדר ההשפעה הבין-תרופתית אשר נצפה במחקר זה, אחת מהן היא כי בקבוצת נוטלי אומפרזול/אסומפרזול הודגם שימוש נרחב יותר בקלופידגרול 6 חודשים לאחר הפרוצדורה בהשוואה לקבוצת המשתתפים שלא נטלו PPI (78% מול 70%).  בנוסף מציינים החוקרים כי המחקר בוצע על אוכלוסייה לבנה בעיקרה, אשר פחות נוטה לשאת אללים מסוג CYP2C19 loss-of-function, ומוסיפים כי ההשפעה הבין תרופתית בין קלופידוגרל ו PPI עשויה להשתנות בין הגזעים.

מתוך הכנס ה- 59 של ה- American College of Cardiology, שנערך במרץ 2010 באטלנטה, ארצות הברית.

בנוסף, מתוצאות מחקר שפורסם בירחון ה- Annals of Internal Medicine במרץ 2010, עולה כי שימוש ב- PPIs בחולי מחלת לב כלילית משמעותית המטופלים בקלופידוגרל, מפחיתה כמות אשפוזים עקב דימום גסטרודאודנלי.

מחקר זה הינו מסוג מחקר עוקבה רטרוספקטיבי בו נבדקו נתונים של 20,596 משתתפים אשר טופלו בקלופידוגרל בין השנים 1999-2005 לאחר אשפוז עם אוטם לבבי, צנתור כלילי או תעוקת חזה בלתי יציבה.  מתוכם 7,593 טופלו בנוסף ב PPIs, 62% בפנטופרזול (pantoprazole) ו 9% באומפרזול. 

מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת המשתמשים ב- PPIs הודגמה היארעות אשפוזים עקב דימום גסטרודואודנלי הנמוכה ב 50% מזו בקרב אלו שלא נטלו PPIs (יחס סיכון 0.50; 95% CI  0.39-0.65).  שימוש ב PPI נקשר בירידה מוחלטת של 28.5 (95% CI  11.7-36.9) אשפוזים עקב דימום גסטרודואודנלי ל- 1000 שנות אדם, עבור המטופלים שנמצאים בסיכון גבוה לדימום.

עבור כל אוכלוסיית המחקר, יחס הסיכון בנוגע לקשר בין שימוש ב PPI ותחלואה קרדיו-וסקולארית משמעותית היה 0.99 (95% CI  0.82-1.19).  עבור תת הקבוצה של משתתפים שעברו צנתור כלילי עם השתלת תומכן, יחס הסיכון היה 1.01 (95% CI  0.76-1.34).

עפ”י מאמר המערכת באותו גיליון, התוצאות העקביות של המחקרים שלא הראו סיכון בשילוב PPI וקלופידגרול הינן מעודדות, אולם עדיין קיים צורך להמשיך ולחקור את רמת הבטיחות בשילוב שתי התרופות.

Ann Intern Med 2010


מאמר המערכת

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    באחד מכל ארבעה חולים עם סוכרת מסוג 2 עמידה לטיפול ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם

    ברבע מהחולים עם סוכרת מסוג קשה לאיזון ישנה עדות להיפרקורטיזוליזם, עם שכיחות גבוהה במיוחד עם גיל מתקדם, מדד מסת גוף נמוך יותר, מוצא היספאני/שאינו-לטיני, מספר גדול יותר של תרופות לאיזון לחץ הדם ושימוש בפיברטים, משככי כאב או תרופות חדשות לאיזון רמות הסוכר בדם, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית

    כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה. בחולים עם מחלת […]

  • טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    טיפול ב-Dupilumab משפר תפקוד ריאתי בחולים עם אסתמה מסוג 2

    מתוצאות מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Respiratory Medicine עולה כי הטיפול ב-Dupilumab מפחית תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה, עומס ריר ומשפר את נפח וזרימת האוויר, שינויים המובילים לשיפור התפקוד הריאתי ושליטה טובה באסתמה בקרב חולים עם אסתמה מסוג 2 בדרגה בינונית עד חמורה. החוקרים השלימו מחקר אקראי, בשלב 4, שנערך ב-72 מרכזים ב-14 מדינות […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך