Hepa/Biliary Other

מהי היעילות של חסמי בטא לבדם במניעת דימום ראשון מדליות בושט? (מתוך Hepatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

במחקר חדש שפורסם בגיליון יולי של ירחון Hepatology אשר בוצע בהקצאה אקראית עולה כי השימוש בחסמי בטא לבדם ללא ליגציה אנדוסקופית של דליות (Endoscopic variceal ligation, EVL) עשוי להיות עדיף לשם מניעה של דימום ראשון מדליות בהשוואה לטיפול המשלב את שניהם גם יחד.

החוקרים מסבירים כי כוחה של הליגציה האנדוסקופיה של דליות נובע מיכולתה להעלים דליות לחלוטין, אולם מוסיפים כי הלחץ הפורטלי עלול להיות מוגבר לאחר פעולות חוזרות. יתרה מכך, פעמים רבות דליות נשנות לאחר שמטופלות בליגציה, בעוד שהשימוש בחסמי בטא הוכח כבעל יכולת לצמצם את הישנותן. לדבריהם, שילוב של טיפול תרופתי ב-Nadolol וטיפול מסוג EVL הוכח ביעילותו במניעת דימום משני מדליות, אולם יעילותה של גישה זו איננה ברורה עד כה במניעת הדימום הראשון מהן.

מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות והבטיחות של גישה טיפולית המשלבת שימוש ב-Nadolol עם ליגציה בחולים שחמתיים המראים דליות בושט בסיכון גבוה אולם ללא סיפור של דימום בעברם. הנבדקים הוקצו אקראית לעבור ליגציה בשילוב עם טיפול ב-Nadolol (קבוצת הטיפול המשולב, בה נכללו 70 חולים) או לחילופין לקבל טיפול ב-Nadolol בלבד (70 חולים נוספים). בתחילת המעקב, הראו שתי הקבוצות מאפיינים קליניים ודמוגרפיים דומים, ומשכו הממוצע היה 26 חודשים.

בטיפול בליגציה בוצע באמצעות multiligators במרווחי זמן של 4 שבועות עד להיעלמות הדליות, ובשתי הקבוצות ניתן הטיפול ב-Nadolol במינון המספיק לשם הורדת הדופק ב-25%.

החוקרים מדווחים כי היעלמות הדליות הושגה ב-50 חולים (71%) בקבוצת הטיפול המשולב. מינון ה-Nadolol הממוצע עמד על 52±16 mg בקבוצה זו לעומת 56±19 mg בקבוצת ה-Nadolol.

דימום ממערכת העיכול העליונה התרחש במהלך המעקב ב-18 חולים (26%) בקבוצת הטיפול המשולב וב-13 חולים (18%) בקבוצת ה-Nadolol, ערכים שאינם שונים במידה מובהקת סטטיסטית. עבור דימום מדליות בושט, עמדו ערכים אלו על 10 חולים (14%) ו-9 חולים (13%), בהתאמה.

החוקרים מציינים כי נרשמו 16 מקרי תמותה בכל קבוצה. בקבוצת הטיפול המשולב, 48 (68%) מהחולים חוו תופעות לוואי לעומת 28 (40%) מהחולים בקבוצת ה-Nadolol (p=0.06).

לדברי החוקרים, מעידים ממצאיהם אלו כי הוספת ליגציה לטיפול ב-Nadolol עלולה להגביר את שיעור תופעות הלוואי ללא הגברת יעילות הטיפול במניעת דימום ראשון מדליות. הם מזכירים כי מידע העולה ממטה-אנליזות קודמות של מחקרים בנושא הראה כי תופעות לוואי רציניות היו פחות שכיחות באופן משמעותי בעקבות טיפול EVL בהשוואה לטיפול בחסמי בטא, ואולם בהתבסס על תוצאות מחקרם זה, נראה כי הטיפול ב-Nadolol לבדו לא הביא לתופעות לוואי רציניות באם מינון התכשיר הופחת או הטיפול בו הופסק בחולים אשר דיווחו על תופעות לוואי. הם מסכמים כי שאלת ערכה של הליגציה בטיפול המשולב מצריכה את המשך המחקר בתחום.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים כי 70% מהחולים נפסלו מהשתתפות בו, בעיקר בשל קרצינומה של תאי הכבד (HCC) ו/או גיל מתקדם, וכי שיעור היעלמות הדליות בעקבות הטיפול עמד על 71%, שהינו מעט נמוך מהשיעור שנצפה במחקר קודם שערכו (86%).

החוקרים מוסיפים כי תכשירים מסוג חסמי בטא עודם טיפול הבחירה למניעת דימום ראשון מדליות. לצד הטיפול שמכוון לדליות בושט, הם מדגישים את חשיבות הטיפול באתיולוגיה לשחמת הכבד, כגון הימנעות מצריכת אלכוהול בחולי שחמת אלכוהוליסטים או טיפול אנטי-ויראלי בחולים שבבסיס מחלתם עומד זיהום בנגיף הפטיטיס B, לשם שיפור השרידות של החולים. לבסוף, הם מזכירים כי חולים אלו עלולים להזדקק להשתלת כבד.

Hepatology. 2010;52;230-237

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    עדויות חדשות תומכות בתועלת ארוכת-טווח של השתלת איי לבלב בחולים עם סוכרת מסוג 1

    השתלת איי לבלב הדגימה תועלת משמעותית בהפחתת התמותה וסיבוכים אחרים בחולים עם סוכרת מסוג 1 לאורך חציון מעקב של למעלה מעשר שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. מהערכת פרופיל הבטיחות ארוך הטווח של הפרוצדורה עלה כי אין סיכון מוגבר לממאירות למרות טיפול לדיכוי חיסוני. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי, רב-מרכזי, נועד לבחון את […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    שכיחות גבוהה של סרקופניה ומצב תזונתי ירוד בנשים עם מחלת מעי דלקתית

    בחולים עם מחלת מעי דלקתית חוזק השריר נמוך משמעותית בהשוואה לביקורות בריאות תואמות, כאשר בנשים תועד מצב תזונתי גרוע במיוחד בכל הנוגע למסת גוף ללא שומן ומסת שריר, לצד היארעות גבוהה יותר של סרקופניה, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת Nutrients. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת להשוואת המצב התזונתי של 80 מבוגרים עם מחלת […]

  • הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    הגורמים המשפיעים על התאוששות מאנמיה לאחר ניתוח בריאטרי

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Obesity Surgery עולה כי בקרוב ל-60% מהחולים עם השמנת-יתר ואנמיה קודמת תועדה התאוששות מאנמיה בתוך שישה חודשים מניתוח בריאטרי. מין נקבה, גיל מתקדם וניתוח בריאטרי מסוג שרוול קיבה לוו בסיכויי התאוששות גבוהים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים בחנו את התפתחות אנמיה לאחר ניתוח בריאטרי, אך אין […]

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Deucravacitinib בטיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

    מנתונים שפורסמו ע”י חברת Bristol Myers Squibb עולה כי Deucravacitinib (סוטיקטו) הינה תרופה יעילה לטיפול בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, כאשר לצד יעילות עדיפה על פלסבו הדגימה גם פרופיל בטיחות חיובי. המומחים מסבירים כי Deucravacitinib הינו מעכב פומי סלקטיבי של Tyrosine Kinase 2 ומהווה משפחה חדשה של מולקולות קטנות המיועדות למחלות בתיווך חיסוני. מחקר […]

  • שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    שונות נרחבת בשכיחות פטרת כף הרגל בילדים

    מסקירה שיטתית עולה כי שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל (Tinea Pedis) בילדים נעה בין 0.03% ועד 15.6%, עם שונות דמוגרפית וגיאוגרפית ניכרת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Dermatology. הגורם הנפוץ ביותר הוא דרמטופיטים, בפרט Trichophyton rubrum. להערכת שיעורי הימצאות פטרת כף הרגל בילדים בגילאי 0-19 שנים, החוקרים השלימו סקירה שיטתית של 29 מחקרים […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך