כריתה לפרוסקופית של כיס המרה בנוסף ל-ERCP (Endoscopic Retrograde Cholangiopancreatography) בחולים עם כולנגיטיס אקוטית מלווה בירידה בשיעור האשפוזים החוזרים לאחר 30 ימים ולאחר 90 ימים, לצד ירידה בשיעורי התמותה לאחר 30 ימים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMJ Open Gastroenterology.
החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 114 חולים עם כולנגיטיס אקוטית שעברו ERCP עם ניקוי מלא של דרכי המרה. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: אלו שעברו ERCP בלבד ואלו שעברו ERCP עם כריתה לפרוסקופית של כיס המרה באותו אשפוז. התוצא העיקרי של המחקר היה שיעור האשפוזים החוזרים לאחר 30 ימים.
מהתוצאות עולה כי שיעור האשפוזים החוזרים היה נמוך יותר בחולים לאחר ERCP עם כריתה לפרוסקופית של כיס המרה, בהשוואה לאלו שעברו ERCP בלבד (2.2% לעומת 42.6%, בהתאמה; p<0.001). בנוסף, באלו לאחר ERCP עם כריתת כיס מרה תועדו שיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר לאחר 90 ימים (2.2% לעומת 30.9%, בהתאמה; p<0.001) ושיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר 30 ימים (2.2% לעומת 16.2%, בהתאמה; p=0.017).
מניתוח רב-משתני עלה כי בחולים לאחר ERCP עם כריתה לפרוסקופית של כיס המרה, בהשוואה לאלו שלא עברו ניתוח לכריתת כיס המרה בזמן האשפוז, שיעור האשפוזים החוזרים לאחר 30 ימים היה נמוך ב-90% (יחס סיכויים של 0.1, רווח בר-סמך 95% של 0.032-0.313).
מהעדויות הללו עולה כי ניתוח מוקדם להסרת כיס המרה בחולים עם כולנגיטיס אקוטית, המבוצע באותו אשפוז לאחר ERCP, לווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה לאחר 30 ימים ושל אשפוזים חוזרים לאחר 90 ימים, לצד שיעורים נמוכים יותר של הישנות תסמינים וללא עליה בסיבוכים תוך-ניתוחיים או לאחר הניתוח.
לאור ממצאי המחקר, יש מקום להמליץ על כריתה מוקדמת של כיס המרה לאחר ניקוי אנדוסקופי מלאה של צינור המרה המשותף. החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים עם מדגם גדול יותר של חולים במטרה לאשר את התועלת של ניתוח לכריתת כיס המרה במהלך האשפוז.
BMJ Open Gastro. 2021
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!