בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV (Hepatitis B Virus), טיפול ב-Entecavir מלווה בסיכון גבוה יותר להידרדרות תפקוד כלייתי, בהשוואה לטיפול ב-Tenofovir Alafenamide, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Liver International.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Entecavir ו- Tenofovir Alafenamide הינם התכשירים המועדפים לטיפול בחולים עם גורמי סיכון לרעילות כלייתית, אך אין מחקרים להשוואה ישירה של הבטיחות הכלייתית של שני התכשירים הללו. לאור זאת, הם השוו את הסיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקרב חולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV אשר לא קיבלו טיפול קודם והחלו טיפול ב-Entecavir או Tenofovir Alafenamide.
מדגם המחקר כלל 1,988 חולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV אשר לא קיבלו טיפול קודם והחלו טיפול ב-Entecavir (1,839 חולים) או Tenofovir Alafenamide (149 חולים) בין 2007 ועד 2020 (Entecavir) ובין 2017 עד 2020 (Tenofovir Alafenamide). התוצא העיקרי היה התקדמות מחלת כליות כרונית, אשר הוגדר כעליה של לפחות דרגה אחת בשלב מחלת כליות כרונית לאורך לפחות שלושה חודשים עוקבים.
ניתוח מותאם כלל 149 חולים בכל קבוצת טיפול, כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי הממוצע עמד על 100.6 מ”ל/דקה לעומת 101.3 מ”ל/דקה בקרב מטופלים ב-Entecavir ו- Tenofovir Alafenamide, בהתאמה.
החוקרים מדווחים כי ב-61 חולים תועדה התקדמות של לפחות דרגה אחת במחלת כליות כרונית, מהם 47 חולים בזרוע הטיפול ב-Entecavir ו-14 חולים בזרוע הטיפול ב- Tenofovir Alafenamide (19.9 לעומת 5.1 ל-1,000 שנות-אדם; p<0.001). הסיכון להתקדמות של לפחות דרגה אחת במחלת כליות כרונית היה גבוה יותר משמעותית בחולים שטופלו ב-Entecavir, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים (יחס סיכון מתוקן של 4.05, רווח בר-סמך 95% של 2.14-7.68; p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב-Entecavir מלווה בסיכון גבוה יותר להידרדרות תפקוד כלייתי לעומת טיפול ב- Tenofovir Alafenamide בחולים עם זיהום כרוני בנגיף HBV, אשר לא קיבלו טיפול קודם. לאור זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!