Hepatitis C

מדידה מילעורית של רמות בילירובין בדם עשויה לשמש כבדיקת סקר מהימנה ריכוז בילירובין בפגים (Neonatology) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

במאמר שפורסם בכתב העת Neonatology מדווחים חוקרים מקנדה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב פגים, מדידה מילעורית של בילירובין עשויה לשמש כבדיקת סקר לא-פולשנית ומיידית להערכת היפרבילירובינמיה, אם כי לאחר התחלת פוטותרפיה ישנה העדפה להערכה המבוססת על ריכוז בילירובין בדם.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מדידה מילעורית של ריכוז בילירובין מהווה גישה לא-פולשנית כבדיקת סקר להערכת הפרעות בריכוז בילירובין; עם זאת, הדיוק של הבדיקה בפגים אינו ידוע. מטרתם כעת הייתה לבחון את דרגת ההסכמה בין מדידה מילעורית של בילירובין וריכוז בילירובין כולל בדם בקרב פגים.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי נערך בשלוש יחידות טיפול נמרץ ביילודים באונטריו, קנדה, בין ספטמבר 2016 ועד יוני 2018. בקרב 296 פגים נערכו 856 מדידות ריכוז בילירובין בגישה מילעורית מאזור המצח, סטרנום, ולפני ולאחר התחלת פוטותרפיה עם מדידת ריכוז בילירובין בדם.

ההבדל הממוצע בין ריכוז בילירובין בבדיקה מילעורית ובבדיקת דם עמד על 24.5 מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 103.3- עד 54.3), 1.6 מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 73.4- עד 76.5) לפני פוטותרפיה ו-31.1- מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 105.5- עד 43.4) לאחר התחלת פוטותרפיה.

ההבדל הממוצע הכולל בין ריכוז בילירובין במדידה מילעורית ומדידה בדם עמד על 15.2- מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 86.8- עד 56.3) במצח ועל 24.4- מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 95.3- עד 32.4) בקרב פגים שנולדו לאחר 24-28 שבועות, 25.5- מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 102.7- עד 51.8) לאחר 29-32 שבועות ו-15.9 מיקרומול/ליטר (גבול הסכמה 95% של 107.4- עד 75.6) בגילאי 33-35 שבועות. לא תועדו הבדלים במדידות לפי המוצא האתני של האם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב פגים, מדידה מילעורית של ריכוז בילירובין מהווה בדיקת סקר מיידית ולא-פולשנית להערכת היפרבילירובינמיה עם שימוש זהיר יותר בפגים שנולדו לפני 33 שבועות היריון, כאשר ריכוזי בילירובין בהערכה מילעורית מתקרבים לסף הטיפול. לאור תת-הערכה של ריכוז בילירובין בדם לאחר התחלת פוטותרפיה, הם ממליצים להתבסס על בדיקת בילירובין בדם בקבלת החלטות קליניות לאחר התחלת פוטותרפיה.

Neonatology. 2021;118(4):443-453

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

כמו בילודים בשלים גם בפגים ניתן להסתפק בבדיקת בילירובין מילעורית כבדיקת סקר לרמת הבילירובין. לאחר תחילת הטיפול באור, המדידה המילעורית פחות אמינה (כמו גם בילודים בשלים). יש לזכור כי בממוצע ההבדל בין הבדיקה המילעורית לבדיקת הדם אינו גדול כל כך, אם נתחשב שכ-17 מיקרומול/ליטר הינם כ-1 מ”ג לד”ל (שאלו היחידות שרב היחידות בישראל משתמשות).

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש בו הגיוס למחקר בשלב מוקדם בשל סוגיות הנוגעות לבטיחות ההתערבות, כאשר חיסון אימהי כנגד RSV המבוסס על Perfusion F Protein אמנם הפחית סיכון לסיבוכים משנית למחלה בדרכי נשימה תחתונות על-רקע RSV, אך לווה בעליה בסיכון ללידה מוקדמת. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    בדיקות סקר לעליה מאוחרת ברמות TSH והיפותירואידיזם מולד לא-טיפוסי בפגים עם משקל לידה נמוך מאוד (J Pediatr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של הפרעה בתפקודי התריס בפגים. ד"ר ברנרד ברזילי, עורך נאונטולוגיה, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

  • טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    טיפול ב-Nirsevimab יעיל מאוד במניעת אשפוזים של תינוקות עקב RSV (מתוך MMWR)

    מנתונים חדשים שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי הנוגדן החד-שבטי Nirsevimab הדגים יעילות של 90% במניעת אשפוז עקב זיהום בנגיף RSV (או Respiratory Syncytial Virus) בתינוקות. ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן התומכות במתן Nirsevimab ביילודים ותינוקות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי RSV הינו הגורם המוביל לאשפוז תינוקות בארצות […]

  • הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    הבדלים בהצגת מסר אופטימי לעומת פסימי להורים לפגים (JAMA Network)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בעת מסירת מידע פרוגנוסטי להורים לפגים אודות סיכון לסיבוכים, הורים לפגים שנולדו בשלב מוקדם מאוד עשויים להעדיף הצגת המסרים באופן אופטימי ולא פסימי. ד”ר ברנרד ברזילי, עורך מדור ניאונטולוגיה, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו

  • גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    גורמים המנבאים לידת חי לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (Fertil Steril)

    בנשים לאחר טיפול היסטרוסקופי בהידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת Asherman Syndrome) שלושה גורמים עשויים לנבא את הסיכוי ללידת חי, כולל שיפור בדימום וסתי, עובי רירית רחם לאחר-ניתוח ועדות להידבקויות חוזרות בדרגה מינימאלית בבדיקת היסטרוסקופיה חוזרת, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Fertility & Sterility. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון גורמים בלתי-תלויים העשויים להשפיע על סיכויי לידת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה