במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום בנשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי, כאשר טיפול ב-Tibolone לווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלה הממארת. עם זאת, היקף העלייה בסיכון הוא קטן וככל הנראה חסר חשיבות קלינית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי טיפול הורמונאלי חליפי מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום. כעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין משטרי טיפול הורמונאלי ספציפיים ובין הסיכון לממאירות מעי גס ורקטום בנשים לאחר-מנופאוזה בדרום קוריאה על-בסיס נתונים ממאגר תביעות ביטוח ארצי.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממערכת Health Insurance Review and Assessment Service בין השנים 2007 ו-2020. קבוצת הטיפול ההורמונאלי כללה נשים בגילאי 40 שנים ומעלה שקיבלו טיול הורמונאלי לראשונה בין 2011 עד 2014. קבוצת הביקורת כללה נשי בגילאי 40 שנים ומעלה שפנו להערכה רפואית בשל נושאים הנוגעים למנופאוזה באותה תקופת זמן, אך לא קיבלו טיפול הורמונאלי.
לאחר התאמה של 1:1 כלל מדגם המחקר 153,376 נשים שחולקו לקבוצת טיפול הורמונאלי או לקבוצת נשים ללא טיפול הורמונאלי.
שיעורי היארעות סרטן מעי גס ורקטום עמדו על 46 מקרים ל-100,000 שנות-אדם בקרב אלו שלא קיבלו טיפול הורמונאלי ועל 53 מקרים ל-100,000 שנות-אדם באלו תחת טיפול הורמונאלי. טיפול הורמונאלי לווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (יחס סיכון של 1.124, רווח בר-סמך 95% של 1.002-1.261).
מניתוח לפי תתי-קבוצות בהתאם לסוג הטיפול ההורמונאלי, לא זוהו הבדלים משמעותיים בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום עם משלב אסטרוגן ופרוגסטרון לעומת אסטרוגן בלבד; עם זאת, הטיפול ב-Tibolone לווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום בהשוואה לאי-קבלת טיפול הורמונאלי (יחס סיכון של 1.178, רווח בר-סמך 95% של 1.021-1.359).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר משמעותי בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין עליה בסיכון לממאירות מעי גס ורקטום, אם כי מדובר בעליה קטנה בסיכון וככל הנראה חסרת חשיבות קלינית.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!